הגויאבות

                           הגויאבות

אחרי היסוסים רבים הצלחנו לקבל מים נקיים להשקיית שטח הגויאבות.

כבר לפני מספר שנים המליץ ד"ר אופנהיימר(המומחה לעצים סובטרופיים)

על הפסקת השקיה במי ביוב בגלל הנזק  הנגרם לעצים .

הוא אמר שאין הוא רואה סיבה אחרת להתנוונות העצים.

ההתנוונות התחילה בכמה פינות ובהדרגה עברה לכל המטע.   העלים נעשו

צהובים,  קצה הצמיחה החדשה התייבשה,  הפרי הצטמק ונעשה בלתי טעים

ובמקרים הגרועים התייבש כל העץ.   כל ניסיון של עיבוד מתאים,  זבל אורגני

וכימי,  לא עזר  גם הפחתת כמות מי ההשקיה,  הגדלת הכמות  וריסוס בגופרת

אבץ לא עזר.

כל אנשי המקצוע שפניתי אליהם הצביעו על עודפי חומרים מזיקים שאנו 

מכניסים לקרקע על ידי כל השקאה והשקאה,  כגורם המזיק.  יש לציין שאפשר

להשקות מספר שנים במי ביוב בלי שזה יגרום לנזק ניכר לעצים,  אבל מידי

שנה בשנה עולה אחוז המלחים בקרקע עד שזה מגיע לאחוז מסוכן.  ואז

העצים מתחילים לסבול.

לפני שנתיים נאלצנו לעקור את החלקה הישנה אבל גם זה לא שכנע כמה

מאנשי המשק שלנו שחיפשו כל מיני סיבות צדדיות שלא הייתה להם השפעה

מכרעת על המצב.

בבדיקות קרקע שנעשו השנה ב-14/3/58  בחלקה הקיימת,  במקומות

הגרועים,  התברר שיש ריכוז כלורידים המהווה סכנה לעצים.

יש לציין שהבדיקות נעשו אחרי 500 מ"מ של גשם.  עכשיו עלינו לטכס עצה

כיצד להיפטר מעודפי הכלורידים שבקרקע. 

ולעניין אחר. נטענו בחלקה העקורה זן חדש שיש לו פרי גדול כי הזן הקטן שלנו

הוא לא מסחרי.  השוק דורש פרי גדול.  הוצאות הקטיף והאריזה קטנות פי

כמה כשהפרי יותר גדול.(בהתחשב בעובדה שצריך לעבור על העצים כל יומיים

ולעתים להוריד פרי בעזרת סולם)

אני תקווה שהחלקה העקורה שנטענו מחדש תצליח ולא תורגש בה עוד

השפעת עודפי המלח.