על כמה צמחים שנעלמו
משדותינו ועל אחרים (יפים פחות) שהגיעו
כלניות אדומות לאורך הוואדי
וסגולות-במטע הזיתים.
צבעונים בבור חול
וסיפנים גבוהים בצבעי הסגול במטע התפוחים.
נרקיסים ליד הוואדי
במערב, כל אלה אצלנו ביבנה!
כן. לילדי ביה"ס
של היום ספורים על כך נשמעים מוזרים ובלתי
מציאותיים, אולם
היותר מבוגרים זוכרים היטב.
אף לא אחד שרד מכל
אלה.
המודעות של שמירת
צמחיית הבר הגיעה אלינו ליבנה מאוחר מידי.
עיבודים אינטנסיביים
(עבור כל חלקה, ולו הקטנה ביותר ,כולל בור החול ופסגת גבעת השומרים) שימוש בקוטלי
עשבים וקטיף מלוא החופן, כל אלו תרמו להיעלמותם של פרחים יפים אלה משדותינו.
השימוש הנרחב בקוטלי
עשבים הן במטע וביתר שאת בשדות השלחין
צמצם עד למינימום את
מספר המינים של צמחיית הבר בשדות והשאיר רק את העקשנים ביותר.
אלה הגורמים לנו
בעיות קשות בגידול הכותנה כדטורה, דורת ארם צובא, ועוד כמה ידועים פחות.
הדשאים הנרחבים במשק מהווים את האזור היחיד שאינו
מרוסס בקוטלי עשבים.(כמובן גם הגינות ליד הבתים, אולם באלו נעשה ניקוש שיטתי להשמדת העשבים). וכך התבססו בדשאינו מספר מינים של עשבי בר המסוגלים להתקיים בתנאי הגידול של
הדשא-כיסוחים דחופים ופחות דחופים בחורף.
צמצום דרסטי של
האפשרות לזרעים של צמחים אלה לחדור מבעד לשכבת הדשא ולהגיע לאדמה, ותחרות עם הדשא
הגדל במהירות בקיץ, ובחורף בצורה איטית יותר.
הקבוצה השליטה בין
המינים האלו היא קבוצת צמחי הבצל:
לאלו שייכים כדן קטן
פרחים-פעמוני גשם- שומים שונים, נץ החלב מפוסק, ופה ושם גם נרקיסים פליטי
גינה. הם גדלים בחורף כשאין מכסחים ,
וריבוי הבצלים שלהם
הוא תת קרקעי.
ישנו הפספלון שהוא לא רק שגדל טוב בדשא, אלא אף מתגבר עליו ,
ועוד כמה צמחים חד-שנתיים
שלהם סדורים המאפשרים לזרעים לחדור מתחת לדשא כגון זרעים קטנים מאוד.
הצעתי היא לא לנסות
לפגוע בצמחים אלה ה"מקלקלים" את הדשא, ובמיוחד בצמחי הבצל. ייתכן ואף
כדאי לתקוע בצלי נרקיסים ומינים דומים מתחת לדשא כדי לגוון את משטחי הדשא הגדולים
אצלנו.
יהושוע אניקסטר
מבית י"ד בשבט תשמ"ג
28.1.83 |
