על תפקיד המועצה האזורית ופעולותיה
אע"פ שהמועצה האזורית קיימת כבר כ-25 שנה ,ומשרדה בקרבת יישובנו, חברי קבוצת יבנה פעילים בה מראשיתה עד היום, רבים החברים שלא ברור להם מה תפקיד המועצה ומה פעולותיה, ומעטים החברים המתעניינים בהישגיה או מחדליה. מן הראוי אפוא, בהתקרב חצי יובל של קיום המועצה, להציג אותה בפני ציבור החברים.
מבחינה היסטורית התפתח הארגון המדיני מן השלטון המקומי.
גם היום עם ריכוז ההולך וגובר של רוב סמכויות השלטון בידי המדינה נשאר השלטון המקומי ,תא ראשוני וחשוב ברקמת החיים הפוליטיים.
הוא מקיף את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות-האזוריות.
יש חלוקת תפקידים בין השלטון המקומי והשלטון המרכזי, האחרון מטפל בכל העניינים המוניציפליים דהיינו: מתן שירותים ופיתוח מוניציפאלי.
זכויות וחובות של השלטון המקומי מעוגנות בחוק המדינה.
בזכותו של השלטון המקומי להטיל מיסים, לחוקק או לאמץ לו חוקי עזר בתחום פעולותיו.
קיימות 48 מועצות אזוריות המקיפות אוכלוסייה כפרית של כ-225,000 נפש.
בראש וראשונה ההתיישבות העובדת, והיא הטביעה את חותמה עליו.
טבעי אפוא שבאזורים של התיישבות ותיקה או בחבלים שבהם הוקמה התיישבות אזורית כגון: חבל לכיש, המועצות האזוריות מקיפות ומפותחות יותר מאשר באזורים של התיישבות דלילה ומפוזרת בין ערים או מועצות מקומיות גדולות.
למעשה מהוות המועצות האזוריות מסגרת גמישה מאוד ויכולה להצטמצם במינימום אדמיניסטרטיבי או להתרחב על שטחים נרחבים כגון:
בטחון, חינוך, תרבות, נוער וספורט, משק וכלכלה, מפעלים אזוריים ועוד- הכול תלוי ברצון וביכולת הישובים המאורגנים במועצה.
המועצה האזורית חבל יבנה
נוסדה בשנת 1950 וכללה אז את הישובים:
קבוצת יבנה, ניר גלים ובני דרום,
מ1951 והלאה הצטרפו עם הווסדם: בן זכאי ובית גמליאל, המוסדות-
גבעת וושינגטון וכרם ביבנה קיבלו סטטוס מוניציפאלי של ישובים, ובשנת 1963 צורף בני עייש שהיה עד אז במועצה האזורית "נחל שורק" וכן נמצאים בתחום המועצה כ7,000 דונם חקלאות פרטית (פרדסים בית אריזה "פרדס" תחנת טרנספורמציה של חברת חשמל,
תחנת דלק "גלים" שמורת טבע, ושטחי כריית חול של חברות שונות בין היתר גם של המפעל שלנו.
מראש היה ספק האם מן הראוי להקים יחידה מוניציפאלית כה קטנה, אך למעשה לא הייתה ברירה כי המועצות השכנות "גדרות" ו"באר טוביה" לא רצו או לא יכלו לקבל בתוכן את יישובי אזורנו מפאת המבנה המיוחד שלהן או מתוך אי רצון לקבל השפעה של ישובים דתיים. אך גם המוסדות (גבעת וושינגטון וכרם ביבנה) שבתחומנו היו מעוניינים במסגרת מבטיחה מראש הבנה לאינטרסים המיוחדים שלהם). למעשה קיימות, במיוחד בדרום, מועצות קטנות ואף קטנות יותר, והמועצה שלנו אינה יוצאת דופן.
חבל יבנה מארגנת היום 8 ישובים באוכלוסייה של יותר מ-4,000 נפש.
הקושי העיקרי בעבודת המועצה אינו בהיקפה המצומצם אלא בשוני הרב של יישוביה מבחינת אופיים וביסוסם הכלכלי. הצרכים והאינטרסים של יישובנו כה שונים שכמעט לא ניתן לטפל בהם במשותף. זאת גם הסיבה שנמנע מן המועצה בשנים הראשונות(עד 1966 בערך) לפתח פעילות של ממש למען יישוביה-היא עסקה בשטחי פעולה מיוחדים וחשובים כשלעצמם אך לאו דווקא ליישובנו. בשנים אחרי קום המדינה הוקמה מעברת "יוחנן"-המועצה טיפלה בה-גם אחרי העברתה לחולות אשדוד עד יסוד העיריה ב1958. היא יסדה וניהלה ב-1960 בית ספר מקצועי לבנות הסביבה ובנתה עבורו את בית שלמה.
בית ספר זה פעל כ-10 שנים ומילא שליחות חשובה. אך אז התברר שהדרישה לבית ספר זה נחלשה כי נוסדו בתי ספר דומים בסביבה ומספר התלמידות ירד בהתמדה. לכן הוחלט ב1970 לסגור אותו, הבניינים הועברו לרשות בית הספר התיכון של הקיבוץ הדתי. החל מ1966 גברה הפעילות של המועצה כלפי פנים. במקום לארגן את החיים המוניציפליים של יישובנו במשותף התחילה לפתח שיטה לעזור לכל ישוב בנפרד בפתרון בעיותיו ולהשאיר את הארגון המשותף רק במידה והדבר היה רצוי ומעשי. שיטה זו הוכיחה את עצמה במציאות שלנו ופתחה אפשרויות נרחבות לפעילות, להשגת תקציבים ועזרה של ממש לכל ישוב על פי צרכיו. כשהיישובים הרגישו שהמועצה מסוגלת לגייס סכומים הולכים וגדלים,
גברה ההתעניינות במועצה והתפתח מאבק בין הישובים על זכאות מתקציבי המועצה-נוצרה אווירה לא נוחה שהכבידה על שיקול ענייני לעדיפויות. כדי להגיע לידי בסיס של עבודה משותפת קונסטרוקטיבית החליטה המועצה לעבד מפתח של זכאות הקובע את חלקו של כל ישוב במשאבי המועצה-שיטה זו אינה מקובלת במועצות אחרות ואף אינה רצויה מבחינה עקרונית,
אף בתנאים שלנו היא עמדה במבחן ולמעשה לא היו עוררים במשך כל השנים.
שטחי פעולת המועצה כוללים:
בטחון: מל"ח, שמירה, מקלטים.
שירותים מוניציפאליים, כגון: אשפה, תברואה, כבישי גישה, וכבישים פנימיים, תאורת רחובות, שירותים חקלאיים, ועדת בנין ערים. חנוך: מגן עד חינוך משלים ומועדונים, ספורט וספריות, שרותי דת וסעד ועוד.
מכיוון שרוב כספי המועצה באים ממשרדים ממשלתיים- יש הליכים בירוקרטיים מסובכים ומכבידים בהשגתם ובהוצאתם וכן יש פיקוח חמור מצד מבקר משרד הפנים ומבקר המדינה. מנגנון המועצה קטן יחסית והוצאותיה האדמיניסטרטיביות אינן מגיעות ל-10%
של תקציבה הרגיל. הוא מורכב:
מראש המועצה שהוא גם גזבר בפועל-מזכיר , 1 וחצי מנהל חשבונות,
מזכירה, מדביר, המפעיל גם את הטנקר להוצאת זבל נוזלי, חצי תברואן,
חצי עובד לתרבות וחינוך, חצי עובד למועצה הדתית, עובדת סוציאלית,
חצי משרה מזכירה.
בהתאם לתקן חסרים לנו 1/2 גזבר ו-1/2 עוזר לראש המועצה.
בעיית כח אדם קשה גם במועצה.
באזורים אחרים נחשבת העבודה במועצה כפעולה ציבורית המוטלת על הישובים. לא עלה בידינו עד כה ליישם עקרון זה אצלנו, הן מפני שיש ישובים מסוימים שלא יכולים לספק למועצה כח אדם והאחרים מעדיפים את צרכיהם. אין ספק שבצוות מלא ומתאים יכולנו להגיע לעבודה יעילה יותר וממילא
להגברת הפעולות לטובת היישובים. מבית כסלו תשל"ה
|
