עם הסתלקותו של הרב שמשון רוזנטל ז"ל
כארבעים שנה הפרידו בין הסתלקותו של הרב שמשון אליעזר רוזנטל ז"ל לבין כהונתו כרב הראשוןברודגס. אין פלא שפטירתו לא יכלה להשאיר רושם מיוחד על אותו דור של חברים ובנים ביבנה, אשר לא ידעו את האיש ופעלו-אם כי שמעו את שמו. אולם בינינו, ותיקי רודגס בפתח תקווה וראשוני יבנה עוררה זיכרונות רדומים-עמומים מאותם ימים, שהגיחו עתה ממעמקי השכחה בשיחות ובפגישות, בלוותנו אותו בדרכו האחרונה, בשבוע של ניחום אבלים, באזכרה ביום השלושים בין כותלי האוניברסיטה העברית, ולבסוף בעלעול ועיון בדפים בלים של יומני המשק ושל פרסומים אחרים דאז, המצויים בארכיונים שלנו. מי אנחנו ומה אנחנו שנבוא להעריך את תרומתו הסגולית במחקר התלמודי, לו הקדיש את מיטב ומירב שנותיו?
עמיתיו ותלמידיו,גם רבו ומורהו המובהק פרופסור שאול ליברמן, עמדו על כך בהרחבה, בכתב ובעל פה.
אך מן הראוי לציין כי גם הם לא שכחו להזכיר את תקופת הרבנות שלו בקבה"ד- סימן והוכחה שהבינו אף הם את המיוחדות של פרק זה בחייו, בראשוניותו ובתקוות הגדולות שעורר בלב, הרחק מעבר לתחומים הצרים של קבוצת חלוצים דלה.
בדברים הבאים לא נתיימר כל עיקר למצות, ולו במקצת, מה הייתה משמעות פרק זה בחיינו, אף לא נוכל לערוב כי כל הפרטים נכונים ובדוקים, באשר המקורות והעדויות מקוטעים ומטושטשים או מוארים בגוון יתר של סובייקטיביות. עם זאת חייבים אנו לנפטר ולמשפחתו כמו לעצמנו, ביחוד בשנת היובל הזאת, בה אנו מצווים לתהות על מאורעות ותהליכים בקבוצה, שהשפיעו על דמותנו לשבט ולחסד, עד עצם היום הזה. *******************************************
לא בפזיזות הוזמן הרב שמשון אליעזר רוזנטל לרודגס.
קדמו לכך בוודאי בירורים נוקבים ותקופת ניסיון. כנראה היו מודעים כבר אז לתוצאות האפשריות על חיי הקבוצה ולהתנגשות הצפויה בין הדמוקרטיה הקיבוצית-הריבונית, המחליטה באופן עצמאי על דרך חייה, לבין האוטונומיה של הפסיקה ההלכתית, הדנה על פי קטגוריות עקרוניות משלה.
יאמר כאן שלאורך דרכנו עד היום הוכח כי אמנם זהו למעשה, סלע המחלוקת,
עליו נשברה הנכונות למנות רב בתוכנו. לכך נוספו, כמובן, עוד סיבות כגון הבררנות הפסלנית של ציבורנו, ההיצע הדל של מועמדים מתאימים והאופי ההטרוגני של יבנה, ע"פ מוצא, מזג, השכלה וחינוך של חבריה ואם מישהו מידי פעם מעלה את הנושא מחדש לדיון, הריהו כקול קורא במדבר. הדבר הבולט ביתר שאת נוכח המאמצים הכנים של קבוצות אחרות לעשות להן רב. **********************************************
חיפושינו הובילו אותנו תחילה אל הכרוניקה היבשה של "יומן המשק" משנת תרצ"ז.
עד מה הייתה כרוניקה זו תכליתית ועובדתית, עד מה נאלץ אתה לתור בין השורות אחרי ביטוי של פאתוס עצור, שהיה קיים ללא ספק, אך דוכא, ביודעים ובלא יודעים,הן בגין האופי היקי של איפוק מחמיר עם עצמו, הן בשל הלבטים לכבוש את דקויות השפה העברית המתחדשת, שלא נשמעה עדיין לכבדי לשון עד כדי מיצוי ביטוי הרגש... וכך מצאנו:
י"ד בטבת תרצ"ז, פרשת וארא, ח' רוזנטל, תלמיד ישיבת מרכז הרב,
ירצה על שאלות עבודה לפי התלמוד.
כ"ח בסיון תרצ"ז בשבת עלינו להכריע בעניין מינויו של רוזנטל.
הכרעה זו חשובה וקובעת במידה ידועה על התפתחות הקיבוץ במובן הרוחני. על החברים
לנצל את השבוע לברר לעצמם ועם אחרים את עמדתם.
אל ניתן שהחלטה מקרית של מעטים תקבע את העניינים.
השתתפות ערה של חלק מכריע של החברים בדיון ובהחלטה- הכרחית!
ט' בתמוז תרצ"ז, 18/6/1937: הוחלט להזמין את רוזנטל לניסיון לתקופה של 6 חודשים
לשם העבודה התרבותית בשטח התורני. בהדגשה מיוחדת של בירור שאלות הלכתיות.
אחרי תקופת ניסיון עלינו להחליט אם לקבלו כרב.
הצביעו מבין 65 חברים שהקיבוץ מונה ו 55 שנמצאו ביום ההצבעה במקום:
בעד-39
נגד-3
נמנעו-10
לא השתתפו בהצבעה-3
******************************************
כמדומה, הרב שמשון בא אלינו "מן החוץ" ולא מן התנועה החלוצית בגרמניה, אך נענה בכל לב להזמנתנו (פרי יוזמה של חברו בנימין וולטר וולף-ימיני ז"ל?), תחילה כרווק צעיר,חניך "מרכז הרב" , ולימים עם אשת נעוריו ברטל תבלח"א, שהייתה עזר כנגדו במובן המקובל,אך גם כרבנית רבת השפעה בעיצוב סגנון פעילותו כרב. עדיין זכור הוא לנו מן הימים ההם, הרב שמשון- צעיר חייכני, מלבב בעל מבט שובב, איש רעים להתרועע, אוהב שיחה חברית, קצת נבוך לפעמים, בהיקלעו בצורך למצוא את האיזון הראוי בין נטייתו הטבעית לבין הרצינות המתחייבת מן המעמד הנכבד. מסתבר שלא היה לו מעמד פורמלי של "חבר". גם לא עבד עבודת כפיים, אלא ישב והרביץ תורה בחוגים ובחברת הנוער.
בכל זאת היה מעורה בכל תחומי המשק והכלכלה, בחברה ובתרבות,
בהדרכה רוחנית=דתית של החברה והיחיד. לא חיכה עד שהביאו לפניו את הבעיות לייעוץ ולפתרון,
אלא גם נקט יוזמות, כאשר הרגיש בנחיצות להתערב ולהצביע על ליקויים בחיינו.
פעילותו ניכרה בפסיקה הלכה למעשה, ביצירת הווי תרבותי=תורני,
בבירור רעיוני=אידאולוגי. מהר מאוד חרגה זו מן המסגרת המצומצמת של רודגס
ובעיותיהן של קבוצות אחרות נכללו אף הן בעיסוקיו.
(כחבר פעיל בוועדה הדתית של חבר הקבוצות הדתיות, יחד עם הרב גדליה אונא ז"ל
יוסף ליטבק ומשה אונא.)
בכל אלה עסק בלהט נעורים, בששון לקרב, בלשון נמלצת גם נחרצת של צורבא דרבנן, השואב את מקורותיו מישיבת מרכז הרב בתקופת זוהרה מחד, ומן ההשכלה הקלאסית והכללית הרחבה, שעוד קיבל בגרמניה, מאידך. יצחק אשר 4/4/1980
|
