"עשה לך רב"
מאיר ש. כתב לאחרונה מאמר הפותח בכותרת "הבו לנו רב" .אך למקרא מאמרו מסתבר שהכותרת הייתה צריכה להיות "הבו לנו חיים דתיים", שכן מסתבר שמאיר סובר שמציאותו של רב במקומנו תקדם את העיסוק האינטנסיבי בבדיקת ההלכה , או בלשונו "התקדמות בתחום הרוח וההלכה".
כמו כן מבקש מאיר שינוי במספר תחומי התנהגות דתית שנתקבלו כנורמה מקובלת, אבל אינם
בהחלט לתפארת המקום. הוא מבטיח שרב ימצא בוודאי שדה נרחב לפעולה במקומנו.
אין ספק שמציאותו של מנהיג רוחני בחברה, מנהיג המקובל עליה, מעלה את ערכה הסגולי של החברה. שכן כל מסכת חיי החברה הזו מתנהלים תוך ידיעת קיומו של המנהיג והזדהות עמו.
אך מאיר עצמו מעיד על כך שהיו כבר "ניסיונות כושלים" במשקים אחרים בעניין זה.
ואף מעיד הוא ש"המרשם לכישלון טוטאלי" יהוו פסקים חד-משמעיים שמטרתם ליצור שינוי בנהגים מקובלים.
לטעמו, ניתן למצוא "רב ציוני.. שתחום פעולותיו יתחם בשכל, ושיהיה גבול בין פסקיו המחייבים ובין המלצותיו....וכך ימנעו חיכוכים".
האם אינו חש שהקפנדרייה שהוא עושה סביב הנושא, תוך זהירות בבחירת המילים מעידה אלף אלפי עדויות שהעדה בה הוא יושב אינה זועקת "הבו לנו רב" ועל כן התקוות שהיא תולה בפונקציה מוגזמים.
אולי עתה, ערב ראש השנה , ימים בהם חייב כל אדם לפשפש במעשיו, נודה- אף מעשינו זקוקים לא פעם לבקרה, לשינוי, גם לחברה הדתית יש זכות החזרה בתשובה.
ועל כן אני מקבלת יותר את הניסוח בפרקי אבות האומר "עשה לך רב".
המקבל על עצמו רב צריך לעבור בעצמו תהליך מסוים של קבלה, אשר בלעדיה אין דברי הרב מתקבלים. ועוד נאמר בפרקי אבות "הוי מתאבק בעפר רגליהם והווה שותה בצמא את דבריהם"
ובאבודר"נ נאמר: וכל דבר שיצא מפיהם תקבלוהו עליכם באימה וביראה"
ומסביר ר"ע מברטנורה "כאדם שצמא, ששותה לתיאבון ולא כאדם שבע שקץ במזונו שמואס אפילו
בדברים הערבים לחברו"
נראה לי שכל הנתונים שבאים לידי ביטוי במאמרי חז"ל אלה, אינם קיימים כרגע בחברתנו, איני חשה צימאון לאותם דברים ערבים שיכול רב מתאים להעניק.
הקיץ נפגשנו מורים ומטפלות של הקבה"ד עם רבה של אחת הקבוצות בעמק.
נושא המפגש היה "חינוך למצוות". הציפיות היו רבות. כולנו מודעים לתחושת הכישלון שמתלווה
לעתים לנושא זה.
הרב דיבר על הצורך ב"חינוך לאמונה". חלק מן המאזינים התמרמר מאוד.
לי דווקא היה נראה שבעדינות ובטקט, דיבר הרב על טיפול שורש-לא נטילת ידיים כרפלקס מותנה, אלא על חשיבה במונחי אמונה.
לסיום, אני מסכימה עם מאיר. יש הרבה מה לתקן בהווי חיינו הדתיים.
אינני מאמינה שנוכל להזמין לנו רב-אורח שיעשה זאת במקומנו.
מאידך, הלוואי והיה יושב בינינו רב , חי עמנו ומקרין מאישיותו ודעותיו ועוזר בתהליך חזרה לחשיבה במושגי אמונה.
ואולי פעם אי"ה נגיע לתיקון גדול שיאפשר לנו ל"עשות לנו רב באימה וביראה"
חנה לבל מבית 9/1979
|
