כובע גרב
שאלה: גדליה, מאיפה השגת את הכובע גרב (מודל 48) שאתה בא איתו בימי גשם לחדר האוכל?
גדליה: הדבר היה ככה! עבדתי בגבעת השומרים כאשר היא היתה עמדה של ההגנה. ממש לפני המלחמה עברו על כביש החוף משאיות עם לוחמים ערבים ליבנה הערבית. לילה אחד אני עבדתי שמה, על גבעת השומרים, ניגשו אלי החבר'ה (מההגנה) : "סע הביתה!" שאלתי "למה? מה קורה" – "אל תשאל, יותר טוב תיסע הביתה..." הבנתי את הרמז, חיברתי את המחרשה ונסעתי הביתה. הספקתי לשים את הטרקטור על יד הגראג' (המוסך הישן), הגעתי לליפט, נכנסתי למיטה ו... בום! , פיצוצים בחוץ. בכביש החוף, שמו להם פיצוצים, למשאיות הערביות. בשביל זה שלחו אותי הביתה. חוץ מזה פיצצו כנראה גם את הכפר הערבי שהיה שמה, ערב-אל-סוכריר (במקום בו נמצאת היום תחנת הטרנספורמטורים של חברת החשמל). ערב אל סוכריר, כפר ערבי שאני פעם ישנתי שם, אצל ערבי אחד שאני עבדתי אצלו והוא כיבד אותי בתאנים וענבים, מתוקים מאד. מהכפר לא נשאר כלום, חוץ מעצי הפירות, התאנים והענבים.
שאלה: אבל מאיין כובע הגרב?
גדליה: אה, זה מצאתי על הגבעה, מישהו מהחבר'ה של ההגנה השאיר את זה שם למעלה על הגבעה. רמי עפרוני מראיין את גדליה
|
