קול השבוע י"ב ניסן תשס"ט
כרם היה לידידי 
לפני מספר חודשים, במסגרת ניסיונותיי לגוון ולרענן את עבודת הילדים במשק
ילדים, וכחלק מהקו הכללי שמנחה אותנו בכל מה שאנו עושים – מִחזור ואיכות הסביבה,
עלה הרעיון לטעת כרם יין. (למען הגילוי הנאות, אני חייב לספר שחברו כאן שני
אינטרסים נוספים – של בנצי, שדחף לכיוון הכרם ולא גידול אחר מסיבות מובנות, ושלי –
לא להסתבך עם החותנת). דבר נוסף שהצבתי לעצמי, שהגידול יהיה אורגני. לאורך כל
השנים, במשק ילדים, נעשית הפרדה בין זבל אורגני לפסולת מסוג אחר. לאחרונה קיבלנו
מהגד"ש חלקה קטנה ל'התלמדות', שם אנו אוספים, הופכים ועוקבים אחרי הקומפוסט
ההולך ומתהווה. הרעיון הוא שהקומפוסט שנייצר בעצמנו ישמש אותנו בין היתר, ובצורה
מאד בולטת בכרם. הילדים מאד מעורבים בתהליך ההפרדה ובעתיד אנחנו רוצים אף להרחיב
את "קהל הספקים" של אותו זבל יקר.
לאחרונה, פנה אלי משה ליבר בהצעה לטעת את הכרם אותו תכננתי, בתוך החלקה של
הפוטוולטאי. לאחר מספר בדיקות, ולמרות המרחק ממשק ילדים, החלטתי 'ללכת על זה', לא
לפני שצירפתי את יגאל שפילמן – איש הגד"ש והמים. למרות חילוקי הדעות שאני
מרגיש שקיימים ביחס לפרויקט (לא הכרם, לגביו אני פשוט לא יודע אם יש...), אני חושב
שזו הזדמנות יפה לנצל שטח, וגם רעיון אקולוגי, ולשלב את השניים יחד.
בקרוב נצא, כל ילדי משק ילדים, לסיור בין כרמים. נתרשם ונראה את המטרה
העומדת בפנינו, ומשם ניגש לעבודה.
בעתיד, אני רוצה לבנות יחד עם הילדים מעין גת קטנה לדריכת ענבים, ואולי אף
מבנה ליקבון ועוד ועוד, אבל קודם שנראה את השתילים נטועים בשורות ישרות ממש כמו
חיילים.
בהזדמנות זו אני רוצה להזמין את כל מי שרוצה לקחת חלק בעבודה, בעצה או
בסתם הארה. ובנוסף: להודות לאנשי הגד"ש וליובל נחליאל על העזרה בעבודות
ה'כבדות' והמקצועיות שעדיין גדולות עלינו.
איתמר מטיאש |
