לאחר
שנים של דיבורי סרק על ארגון פגישה למחזור
ו' של ההכשרה ושבט נטעים של בני עקיבא ארה"ב, סוף סוף התגשם הרעיון, ובשבת
פרשת "ויגש" (השבת שלפני הסופה!) נפגשנו, כ-20 זוגות לשבת משותפת בבית
הארחה בירושלים. בין המשתתפים היה אחד המדריכים שלנו בתנועה, הרב חיים ברובנדר -
חלוץ בלימודי תלמוד והלכה לנשים ואחד ממייסדי מכללת ברוריה (היום מדרשת
לינדנבאום).
מי? חברי ההכשרה – ברור. המחזור שלנו היה
בקבוצת יבנה בשנת תשכ"ג (1962-1963). היינו 33 צעירים. (לדאבוננו, חמישה
נפטרו בינתיים, כולל מייקל יהושע, ומויש קושנר משיקאגו, שהלך
לעולמו לפני כחודש). מעל לחצי מחברי ההכשרה עלו ארצה במשך השנים, האחרון רק לפני
כשנה, ועוד היד נטויה. רובנו כבר עולים ותיקים, ולשבת הצטרפו שניים שעדיין גרים
בשיקאגו. ייאמר שמספר לא מבוטל מחברי השבט - בין אם היו בהכשרה ובין אם לא,
ממשיכים כל השנים לשמור על קשר.
לצד מפגשי רעים מזדמנים, היו לנו מספר
שיעורים ודברי תורה, קצת שירה, סבב היכרויות – איפה היית ומה עשית ב-50 שנה
האחרונות (על רגל אחת...). שמענו הרצאה מאלפת על יהדות פראג מחבר שבט שהיה ראש
המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופלוגיה באוניברסיטת בר אילן, ושיעור מפי הרב איתן
אייזמן, עד לאחרונה ראש רשת בתי ספר "צביה" ו"נעם", ובעלה
של חברת ההכשרה.
במוצאי שבת התכנסנו ואמרנו משניות לזכר
אלה שכבר אינם, כולל המדריך ה"מיתולוגי" שלנו, מיכל פרלמן, וחברי
השבט מיץ' חפץ ומתי מוזס. צפינו בהנאה בסרטים של מויש וסטרייך מימים עברו,
(שצולמו כמובן במסרטה מימים עברו) ומצגת של תמונות "סטילס" שהוא הכין,
ושיחקנו את המשחק שלמדנו בטיולי חורף, שבו כל אחד רשם סוד והאחרים היו צריכים לנחש
מי הכותב ולשמוע ממנו את הסיפור. הבקשה מצדי לכתוב פתק עם איזה "סוד"
מהעבר נתקלה בתגובות סקפטיות, אך בסופו של דבר רובם נענו, וה"פעולה"
הייתה מאוד מוצלחת.
רוב הנוכחים עלו ארצה בזכות תנועת בני
עקיבא, עם או בלי שנת "הכשרה" בארץ. ולמרות שערות השיבה (שלחתי תמונות
שצילמתי במוצ"ש, ואחד החבר'ה כתב "מי כל הזקנים האלה?") התברר
שנשארנו צעירים ברוחנו. כולם נהנו מאוד מהמפגש, אפילו ה"נספחים" למיניהם
(קרי בני ובנות זוג), והבטחנו להיפגש שוב בעוד 50 שנה – ואולי אף קצת יותר מוקדם.
מרים שליסלברג |
