(מנגינת האש מפצחת)
פזמון: עציונים זו פירמה
זה שם, וזו מסורת,
וזה סיפורו של גרעיו!
היו אידיאלים
חזון וגם מעש
האם עוד אפשר להבחין?
א. עבר כבר עידן
-וחלפו כבר שנים
אנו יושבים פה יחדיו
מספרים על עבר נזכרים ותוהים:
איך אנו נראים פה עכשיו.
מאין קמטים? והיכו הבלורית?
ואיפה הגו האיתן?
שובבות נעורים חלומות של ילדות
פזמון....
ב. בצהל שילבנו גם
חרב גם את
ישבנו במרום הגליל.
חלמנו לבנות נקודה
למופת
צעירים גם ברוח וגיל
יש ימים של חלום,
ןימי מציאות
נדרשנו לחזור לדרום,
היו ויכוחים נשמעו
צעקות
אחר כך עברנו לדום.
פזמון....
ג. מצאנו ביבנה ישוב
שהוקם
עם אופי מעוף וחזון.
הפשלנו שרוול והכרז "אנו כאן"
כל אחד בתפקיד הנכון
היו עקרונות, החלטות של גרעין
סעודת שבת ביחידות
שתוף בביגוד, שויון רהיטים
אידיאלים ושפע תמימות.
פזמון: עציונים...
חופות העמדנו - נולדו ילדים
השכל פעל גם הזמן
דמעות שפכו, והורדו הדגלים
ובית תינוקות- המבחן.
עומקו שרשינו- הניבו פירת
למדנו שזה המקום.
שטוב פה לתת, וטוב פה לחיות
אתמול ןמחר והיום!
פזמון: עציונים...
(מנגינת על הדבש ועל
העוקץ.)
א. על ימים של בני-
עקיבא
על שעות של דיונים.
על השיר אשר קלח אז-
ועל ריקודים.
על מפקד שבו ספרנו-
אם "כולם" כולם כבר כאן
על ילדות שבה הופיעה-
חתימת זקן.
פזמון:
טוב שפה כלם ביחד
כמה טוב להתראות,
בין הכרם לקרחת
עם חיוך וזכרונות.
ב. על ימי גרעין צומח
על הצורך להגדיר
אם אתה הולך קדימה-
או נשאר בעיר.
על צבא של דום ונוח
וביחד- זה הכלל!
מסעות עד כלות הכוח
בחברה -זה קל!
פזמון...
ג. האחזות שבה ידענו
טעמה של עצמאות,
מול המפקדים הפגנו
מה-זו חברות.
כשהכל נגמר פנינו
מי לשמאל ומי לימין,
עוד חיוך אחד...ושיר
וראו, כבר אין גרעין!
פזמון:
טוב שפה כלם ביחד...
ד. ועכשיו מבט אחורה
כבר חלפו שלושים שנה,
והרבה עבר עלינו
ועל המדינה.
אך הערב שוב ביחד
וקשה להאמין.
שהיער שצמח פה
תחילתו גרעין.
על שלושים שנה נשיר פה
ועל עוללות הזמן
טוב להתראות לרגע...
טוב שעוד כולנו כאן.
