"העציונים"
ידועה לכולם העבודה
שאנו בוגרי תנועת הנוער בני-עקיבא, אשר חרטה על דגלה את הסיסמא "תורה
ועבודה". זאת לציון היותה תנועת נוער דתית חלוצית, במקביל לתנועות הנוער
החילוניות.
מה היה טבעי יותר,
שלפני הגיוס לצבא, נקים גרעין שמגמתו לעלות להתיישבות. צריך לזכור שהיה זה בראשית
שנות החמישים, רק 3-4 שנים לאחר קום המדינה. כשדיברו באותם ימים על התיישבות,
הכוונה היתה לחיים שיתופיים. כלומר לקיבוץ. לקיים חברה שוויונית ולעבוד את האדמה.
רצינו להקים יישוב חדש ואכן היו ימים שהיינו מלאי אמונה ותקווה שזה אכן עומד
להתרחש. יצאנו לצבא במסגרת הנח"ל והגענו להיאחזות בשם "נחלאים
הירדן", חיי יישוב חדש, במסגרת צבאית.
לפני 55 שנה, כלל
מסלול הנח"ל תקופה של הכשרה חקלאית בקיבוץ. גרעין עציון, שובץ על ידי מוסדות
הצבא, בתיאום עם מזכירות הקיבוץ הדתי, להיות מחלקת נח"ל בקבוצת יבנה. לכאן
הגענו לאחר תקופת הטירונות ומכאן יצאנו מדי פעם לאימונים צבאיים ואפילו לתעסוקה
מבצעית.
גרעין עציון הוקם על
ידי השבט הארצי "עציון", של תנועת בני-עקיבא. כאן ביבנה היו באותה
תקופה, שני גופים נוספים בני גילנו. האחד היה "חברת ביכורים", שהורכבה
מבני המשק, והשני – חברת הנוער "אחיעזר" שהתחנכה אז במקום. כמה חודשים
לפני היציאה לצבא, בקיץ של שנת תשי"ב (1952) נעשה ה"שידוך" בין
שלוש הקבוצות שהפכו לגרעין עציון המורחב. יש לציין ולהזכיר כי היד המכוונת שעמדה
מאחורי האיחוד, היתה של מרדכי חיות ז"ל, שהיה מחנכה ומדריכה הנערץ של חברת
אחיעזר ושל יִשָה (יששכר) כוכבא ז"ל, שהיה אז בפעילות ציבורית ובמזכירות
הקבה"ד. הרעיון היה לאחד את שלושת הגופים לחברה מלוכדת אחת, דבר שיביא
לקליטתו הנוחה בקבוצה. בוגרי חברת הנוער "אחיעזר", כבר הכירו היטב את
יבנה ואת הליכותיה, לאחר שהתחנכו במקום יותר משנתיים. על ידי ניסיונם העשיר הם
הקלו על השתלבותם וקליטתם של בוגרי בני-עקיבא מן העיר. זכור לי שבזמן שהיינו בבסיס
הטירונים, קיבלנו מהמשק שאלון, בו נתבקשנו לציין באיזה ענף אנו מעוניינים לעבוד.
ללא עזרת בני המשק ובוגרי הנוער, לא היינו מצליחים אפילו לענות ולהתייחס לשאלון
מעין זה.
כשהגענו לקיבוץ,
הוקמה ועדת תיאום משותפת לנציגי הקיבוץ ונציגי הגרעין. ועדה זו דאגה כי כל הנושאים
יטופלו וכי גרעין עציון המורחב יוכל להמשיך לנהל את חייו כגוף עצמאי בחלקו. ארגנו
לנו ימי עיון וטיולים, אשר הביאו במהרה לגיבוש חברי הגרעין. תוך זמן קצר השתלבנו
בענפי המשק, בחקלאות, בטיפול ובחינוך. לא עבר זמן רב וחברי הגרעין הגיעו לעמדות
מרכזיות ותפקידים ציבוריים בכל המגזרים.
אם לסכם, אומר כי בסך
הכול רצינו ליצור כאן חברה איכותית, חברה התורמת לכלל ובונה כלכלה יציבה ושגשוג
מתמיד. שנים ארוכות הצלחנו לשמור על האופי הקבוצתי שלנו, תוך אכפתיות לנעשה מסביב.
אחת מתכונות האופי של הגרעין הייתה הפרפקציוניזם. תמיד שאפנו לעשות הכול טוב יותר,
נכון יותר ובזמן. יחד עם זאת, לא לוותר על עקרונות ובמידת האפשר, לא להתפשר.
ירדנה
רונן
קול השבוע י"ד
שבט תשס"ז |
