מבית
ניסן תשנ"ד
עשה תורתך קבע
סיכום ביניים לסיום
שיעור הגמרא של דב.
נתבקשתי על ידי מערכת
"מבית" לכתוב כמה דברים לרגל סיום שיעור הגמרא של דב. את השיעור ביבנה
דב נתן במשך כ- 47 שנה, אבל הוא התחיל בכך כ- 5 שנים מקודם בקיבוץ אמונים
בראשון לציון. סה"כ דב מתפקד כנותן שיעור כ- 52 שנה!
במרוצת השנים נפרדנו
מאחד-עשר חברים שלמדו בחוג וכבר אינם איתנו.
כמו רבים אחרים גם
אני הופתעתי ונדהמתי ממכתבו של דב בו הוא מודיע לנו שבגלל קשיים נאלץ להפסיק את
שיעורי החוג שלימד שנים רבות. אם נעשה חשבון קטן ומהיר, אז כשהתחיל, דב היה כבן
עשרים וחמש, גיל שבו צעירים רבים כיום עדיין לא מצאו את עצמם ומחפשים את דרכם
בחיים עצמאיים. *
קצת היסטוריה על החוג
החוג שלנו ללימוד
גמרא, לא התחיל את פעילותו עם בואו של דב. זה היה המשכו של חוג קיים שהעביר מנחם
בולה ז"ל.
מנחם בולה קיבל את
החוג מאת הרב ברכיהו ז"ל שקיבל עת החוג מאת הרב שמשון אליעזר רוזנטל
ז"ל, והרב ש"א רוזנטל המשיך ללמד חוג גמרא שהתחיל ללמוד אצל החבר גדליהו
אונא ז"ל.
בכוונה אינני כותב
הרב גדליהו אונא אלא החבר גדליהו. הוא אמנם היה מוסמך לרב ובעל תואר רב, אבל היה
רב חלוץ, וכשהגיע בגיל לא צעיר לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ רודגס התחיל לעבוד
בחקלאות, עבודה שלא היה רגיל בה. אחרי יום עבודה קשה ומפרך, היה יושב בלילה, לומד
ומלמד גמרא – אכן רב חלוץ! מספר המשתתפים נשאר יציב עם הצטרפות חברים אחרים במקום
אלה שיצאו.
יש השואלים כמה
שיעורים היו לנו במשך השנים? החשבון הוא פשוט – 100 שיעורים בשנה במשך 47 שנות
קיום החוג, ובסיכום: 4700 שיעורים! יש לנו גם נתון על מספר השעות שדב השקיע בהכנה.
שמעתי פעם ממנו שהוא משקיע בהכנת שיעור כ- 4 שעות. אפשר להגיע למספר המדהים של
18,800 שעות שלמות ממש, שהן 2350 ימי עבודה בני שמונה שעות כל אחד, ובשנים –
כחמש-שש שנים. אכן מאמץ ראוי לציון ולהערכה.
קטונתי מלתת הערכה על
טיב שיטת הלימוד של דב. אבל לכולנו, הלומדים כל שיעור, לא היה זה לימוד בלבד, אלא
חוויה גדולה והנאה רוחנית. גמרא, מעצם טבעה, נוגעת בכל שטחי החיים. כך קיבלנו בכל
סוגייה וסוגייה הסברים מהמדעים השונים, ממדעי הטבע, הרוח והיהדות. עם השנים התרחב
הידע, ושפע כמעיין המתגבר.
בינתיים אנו מקווים
שהוא יראה את עצמו שוב כשר ללמד, וישקול לתת שוב את השיעור כמו בעבר.
במקרה דנן, יש לראות
את השורות שלי כסיכום ביניים מבלי להפחית במשהו מהכתוב לעיל.
אסיים בתפילה:
"אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" ו"עוד ינוב בשיבה דשן ורענן!"
י.צ.
אדלר
* למעשה לאחר בקשה של באי החוג, חזר דב להעביר את החוג עוד מספר שנים
עד שהוחלף ע"י הרב חזי. (מיכה בית אריה)
בנימין ינובסקי הוא החבר היחיד שזכה ללמוד כבר בשנת 1941 בקבוצת אמונים בנחלת
יהודה. ההוראה של דב הצטיינה בהגשה מדעית, היסטורית, בניגוד ללימוד בדרך
הפלפול שהיה מקובל בישיבות. בימים ההם דב היה מגיע מירושלים מדי שבת, במטרה שלא
היתה נסתרת מן החברים – לפגוש את פנינה ע"ה. כאשר נשאל מטעם ועדת התרבות על
מה ירצה, היתה תשובתו – על כל נושא שתבחרו....
וכך כותב בנימין:
מבית תמוז תשנ"ב
יגדיל תורה ויאדיר
בימים אלה מלאו 50 שנה לקיומו של שעור הגמרא של דב רפל,
ומאחר שאני התחלתי ללמוד אצלו עוד ב"קבוצת אמונים" ונחשב ל"זקן
הלומדים", בקשו ממני לכתוב ע"כ מספר מילים.
התחלנו כחוג קטן שהלך והתרחב עם השנים. לדאבוננו – בשנים האחרונות
בדרך הטבע החוג שוב הולך ומצטמצם. צעירים
מצטרפים לחוגים לבני גילם ואילו המבוגרים ...
המתמיד האמיתי הוא דב בעצמו. שום דבר לא ימנע ממנו לקיים את השיעור –
לא מזג האוויר, לא מלחמה, לא ארוע חברתי או צבורי (להוציא את הזמנים שהוא שוהה
מחוץ לקבוצה).
כדרכו – השיעור מתחיל בדיוק בזמן.
מתמודדים עם כל בעיה ולא בורחים משום קושי. הבקיאות הרחבה של דב, כושרו
האנליטי ויכולת ההסבר הופך את הלימוד למעמיק ורציני. הכרנו במשך השנים את רוב
המפרשים המסורתיים מכל הדורות וגם מגדולי זמננו טעמנו. כרגע, לדוגמא, אנחנו נעזרים
בדפים מפרי עבודתו של פרופסור אלבק. גם עיון ברמב"ם וברור
הלכתי מחד, ובדיקת שינויי גרסאות מאידך מעסיק אותנו תדיר.
וכמובן – מדי פעם, אחרי השיעור "קידוש" לרגל שמחה משפחתית
וגם כאן מורגש מאותות הזמן, והשמחות עברו מנשואין, לברית, לבר מצוה ושוב נשואי
הילדים, לידת הנכדים וכבר מגיעים לנינים.
וכמובן מסורת ה"קידוש" של שמחת תורה כשכל החבורה עברה מבית
לבית, בכל מקום שתי לחיים ושמעו שיעור בענייני דיומא.
לאלה שלא טעמו טעם לימוד כזה אולי קשה להבין איך אפשר חמישים שנה
ללמוד "אותו הדבר" – מה אפשר כבר לחדש.
אבל אנחנו יודעים ומרגישים שבינתיים שתינו רק טיפה מהים הגדול.,מי ייתן
ונזכה עוד הרבה שנים להתעמק בתלמודנו בעזרת חכמתו, ידיעותיו והדרכתו של דב.
בנימין
ינובסקי |
