איך
התחיל העניין של הזיתיה? הזיתיה הייתה חלק מהמטע. אני התעסקתי בשיווק של הפירות.
התעסקתי גם במכירה של הזיתים... הייתה שנה אחת עם הרבה פרי, וכשיש הרבה פרי
המחירים יורדים. "תנובה" הייתה אחראית על השיווק, אבל הם לא הצליחו
לווסת את השוק. במרכז הארץ היו רק שני מפעלים, והם לא רצו לקלוט את הפרי שלנו...
היה אז מדריך ארצי חבר בית-השיטה... הוא אמר לנו: "חבר'ה, תיקחו את הזיתים,
יש לכם זיתים נהדרים, תשימו בחביות, אני אגיד לכם מה לעשות"... הוא דאג לענף
הזיתים בארץ ולא לתחרות עם המפעל שלהם...
בשנים
הראשונות עבדנו במוסך הישן. המוסך אז בדיוק עבר למקום החדש ונשארה הסככה. ללא
ריצוף וללא אספלט. היה נורא קשה להעביר את החביות ולהפוך אותן. עבודת פרך. בבית
החרושת עשינו רק את המיון. העברנו את החביות לבית החרושת מהסככה, ואחרי המיון שוב
החזרנו אותם לסככה.
בקשר
למוטולה: תוך כדי העבודה שלי בשיווק הכרתי את מוטולה. לאבא שלו היה מפעל קטן בפתח תקווה. אבל הוא רצה לסגור את
המפעל. אמרתי לו: אתה יודע מה, בוא תעבור לעבוד ביבנה. בהתחלה ביקשנו ממנו לעשות
עבורנו את המלפפונים. לא ידענו בכלל איך לכבוש מלפפונים... למדנו ממנו גם שיטות
שונות לכבוש זיתים. בסך הכל יש צורות שונות של כיבוש זיתים: ירוקים, שחורים,
טבעיים, מרינד... הוא לימד את החבר'ה איך לעבוד ומה לעשות. אבל הוא לימד בצורה לא
מדעית אלא בצורה ביתית, ככה שטועמים בפה לראות אם זה טוב או לא... אבל זה לא מתאים
למפעל גדול. והמפעל הזה כל שנה גדל, עד היום. אביגדור לבל (מתוך ראיון אישי) |
