הודים עלייך, יבנה
אודה, מכל העיסוקים שעסקתי בהם עד כה, העיסוק הנוכחי הוא הקשה ביותר. אין קושי זה נובע מעבודה קשה או מריבוי שעות העבודה, אלא הקושי נובע מאווירת הניכור שמספר
חברים משתדלים ליצור סביב ענף זה.
ויכוחים רבים ולעיתים סוערים התנהלו סביב ההצעה על הקמת הענף.
מספר ניכר של חברים הביע את התנגדותו המפורשת להצעה, אך בסיכום הדיון נתקבלה ההצעה
לגשת להקמת ענף זה. שלא כרגיל, לא השלימו המתנגדים עם ההכרעה והמשיכו ליצור אווירה,
שאם כי הייתי נזהר להגדירה כעוינת, אינה רחוקה הרבה מכך.
מובן שאין זו האווירה הנוחה לגשת ולהקים מערך יצור עתיר-הון ומורכב מבחינה ארגונית וכלכלית.
זהו הרקע הפנימי. הרקע החיצוני אינו ורוד יותר.
הענף בארץ מאורגן בצורה מונופוליסטית מובהקת.
רצונה של קבוצתנו להיכנס לענף הדליק אורות אדומים בכל אותם המקומות אשר להם הסמכות
לעכב ולמנוע את כניסתנו.
הרקע הכללי הזה איננו מעודד את כל העוסקים בנושא.
ויותר מזה: אלמלא הייתי משוכנע שאת האווירה השלילית יוצרים מספר קטן יחסית של חברים,
אך לאו דווקא השתקנים שבהם, הייתי ממליץ על הפסקת הפעילות כבר בשלבים הראשונים.
עם קבלת ההחלטה באסיפה ברוב מכריע היה מותר לצפות גם לקבלת הדין ע"י המיעוט,
כי בסופו של דבר אין זה נושא שגרם לפגיעה אישית במישהו, כשם שאין הוא מהווה אתגר אישי לאחרים.
הוויכוח היה על דרכי פיתוח המשק בלבד.
עד כאן ההקדמה ועכשיו לפעילות עצמה:
עצם העובדה שכל המערך מוקם במגל הרחוקה מהעין(ואולי ע"י כך גם רחוקה מן הלב)
איננו מאפשר לציבור יותר גדול של חברים לעקוב אחר הנעשה בשטח.
לכשיתארכו הימים נעשה סיור ב"אתרי הבניה".
ולכן לעת עתה נצטרך להסתפק בדו"ח כתוב.
אנו פועלים בנושא ההודים בשני מישורי ייצור:
האחד –משק רבייה והשני-מדגרה.
המערך הכללי בנוי בצורה הבאה:
בשלב זה יש לנו 3 משקי רבייה והם-רבדים, כפר עציון ויבנה.
כל משק הוא הבעלים על להקת הרבייה שלו והוא בנה לעצמו משק רבייה לכ-4,500 מטילות בתנאים סניטריים קפדניים ביותר. כל משק רבייה מבודד מבחינת מיקום בעלי כנף. הוא מקבל בשלב זה חומר רבייה מיובא מהולנד, ומספק את הביצים- בהתאם לתוכנית יצור מרכזית של שלושת המשקים- למדגרה המוקמת במגל, שהיא בבעלות חברה רשומה "יפה הוד בע"מ" שהיא בבעלות רבדים ויבנה בשווה.
"יפה הוד " שהיא מרכז ההתארגנות העסוק בכל הקשור ביצור ושווק חומר רבייה של הודים, ואיננה חייבת
להצטמצם דווקא בהדגרת הביצים ושווק האפרוחים.
משק הרבייה של יבנה הוקם בגבול המזרחי של מגל על אדמה לא כל כך פורייה.
משק זה יכלול 2 מבני לול. אחד אטום ומיובא מאנגליה (לא הספקנו לבנות אותו בעצמנו)
והשני המוקם ע"י הנגרייה שלנו, יהיה בשלב ראשון פתוח עם אפשרות לאטום אותו כשנחליט על כך.
בין שני הלולים יש מבנה שירותים הכולל:
מקלחת וב"ש, חדר ביצים, מחסן וחדר גנרטור.
הזמנו אספקת חשמל לאזור זה, אך עד שנקבל חיבור לחברת החשמל נפעיל את הלול עם גנרטור.
באותה הזדמנות תזכה גם באר ב' במגל במנוע חשמלי במקום הדיזל שמפעיל אותה עד כה.
האפרוחים -5800 במספר עבור משק הרבייה שלנו יגיעו ב21/2/73 מהולנד.
הצוות שמתארגן כעת לטיפול במשק הרבייה, המורכב בשלב זה משמעון תדהר ומיכאל שרון,
ניגש לנושא במלוא הרצינות והמרץ.
שמעון עבד מספר חודשים ברבדים וגם סייר ועבד במשקי הודים בהולנד ואנגליה.
(אגב, את הוצאות הנסיעה מימן יבואן הלול האנגלי).
צוות זה מספיק כדי לטפל בלהקה עד לתקופת ההטלה.
אני בטוח שצוות זה מסוגל להרים את הנושא בהצלחה מירבית.
בתקופת ההטלה דרוש צוות להזרעה מלאכותית ונדרשים הרבה איסופים של ביצים במשך היום.
את ההזרעה אנו חושבים לבצע ע"י קבוצה קבלנית שאנו רוצים לייסד ולאמן, וייתכן שקבוצה זו תעשה את העבודה גם במשקים האחרים של ההתארגנות.
איסוף הביצים והטיפול בלהקה יצטרך להיעשות ע"י כוחות שלנו, בתוספת השומרים שבלאו הכי יצטרכו לגור דרך קבע במגל. אנו מתקינים מערכת אזעקה אמינה ולכן גם לא זולה, אשר תודיע לנו על כל תקלה במערכת.
אנו מתכננים ליצור בשלב זה רבע מיליון ביצי רבייה אשר ערכם הוא כ-400,000 ל"י.
ויחד עם ערך הבשר של הלהקה יגיע המחזור לכ-600,000 ל"י. כבר בשלב הראשון של ההפעלה.
כאמור יהיו בשלב זה 3 משקי רבייה זהים אשר יספקו ביצים בהספקה רציפה למדגרה.
יפה הוד בע"מ
כאמור זהו שם החברה ,אשר זכתה אחרי עמל של שנה לקבל מעמד של "מפעל מאושר".,
ומתחייבת לייצא 40% מהערך המוסף של תוצרתה.
אנו מהמשקים הבודדים שעדיין לא זכינו להיות בעלים על מפעל מאושר, אשר מקנה לבעליו פריבילגיות גדולות ביותר. נמנה כאן רק את העיקריות ביותר: הלוואות בתנאי פיתוח בגובה 40% מערך ההשקעה המאושרת, מענק, באם נשכנע את הגורמים שאנו מפעל תעשייתי, בגובה של20% על הציוד, ו15% על המבנים. המשימה הזו לשכנע שאנו מפעל תעשייתי- שהוא תנאי לקבלת מענק- עדיין לפנינו.
כל היבוא פטור ממכס והיטלים כולל הטל ביטחון.(על המדגרות בלבד ההפרש הוא 40.000 ל"י)
גובה מס ההכנסה במשך 5 שנות הרווח הראשונות, מוגבל ל25% (ביבנה המס השולי הוא בגובה של 50%)
זכות לפחת מואץ על ההשקעה בשיעור של 200%.
מאידך, הדבר מחייב אותנו לייצא בכ-100.000 דולר בשנה ואין זו משימה קלה.
במגל אנו נמצאים כעת בשלבים מתקדמים של הבנייה.
בית השומר הכולל שירותי עובדים נמצא בשלב של גמר טיח והמדגרה בגמר בנייה.
יש לנו חוזה עם הקבלן אשר מחייב אותו למסור לנו את המדגרה גמורה ב-15/3/73 .
את הפנים גמור ב20/2/1973 . יש לנו ערבות בנקאית. לביטחון יש לנו ערבות בנקאית.
אנו מקווים שלא נצטרך להפעילה.
בנוסף לבניית המערך עסקנו גם השנה ביצור שוטף.
כלומר ייבאנו לרבדים להקה משותפת להם ולנו, והחל מחודש יולי, אשתקד יש לנו ביצי רבייה של הודיים.
לצורך הדגרתם שכרנו מדגרה בנהרייה ואנו מובילים את הביצים אחרי הטבילה במכון שלנו ביבנה למדגרה ומחזירים אפרוחים בחזרה. כעת, אחרי שמכרנו מעל 120,000 אפרוחים, אפשר לומר שהחומר התקבל בשוק די יפה, אם כי עדיין מוקדם מאוד להסיק מסקנות מכיוון שאף להקה עדיין לא שווקה. למען הדיוק, ייבאנו 2 גזעים. גזע אחד, המקובל בארץ, אך ממקור אחר שאנו משוכנעים שהוא יותר בריא,
ובסופו של דבר יותיר יותר רווחים ליצרנים-זאת טרם הוכחנו, וגזע שני קל יותר אשר עדיין איננו מקובל בארץ.
מהגזע הכבד, כאמור, טרם שווקו המגדלים את העופות לבשר.
אך מהגזע הקל כבר הגיעו לשווקים כמה אלפי יחידות. היות והגזע הקל איננו מקובל בארץ, קיבלנו על עצמנו
את שווק הבשר שלו. כלומר, בזמן מכירת האפרוחים אנו מבטיחים לחקלאי ע"י חוזה את שיווק הבשר,
ואף הוא מתחייב לא לשווק אותו לאחרים מלבדנו.
בימים אלה אנו עסוקים מעל לראש בשווק הבשר, וזאת על אף היותנו מובטחים בחוזה נגדי עם משחטה.
עדיין אנו נמנעים מלצאת למסע פרסומת נרחב ויקר אך ייתכן שלא יהיה מנוס מכך.
באיגוד משקי עופות לרבייה יש מחלקה העוסקת בהודים
-במאמר מוסגר יאמר ששלוחה זאת נמצאת בשליטת תנועת המושבים-
אנו במו"ם ממושך איתם על הצטרפות, וזאת אחרי שהם נכשלו במגמתם למנוע את כניסתנו לענף.
ניתן לומר שהם נוטים ללכת לא במעט לקראתנו אך בתוך הנהלת יפה-הוד הדעות בעד ונגד הכניסה לאיגוד הן שקולות. המעניין שהחלוקה היא לא לפי משקים.
ערך היצור של "יפה-הוד" בשלב הראשון כלומר 1973/4 צריך להתקרב ל2 מיליון ל"י.
וכדי להגיע לניצול הפוטנציאל היצור חייב לגדול בחצי מיליון ל"י בשנה עד 4-5 מיליון בערכים ריאליים
(צריך להזכיר שערך האפרוח ההודי הוא פי 4 מערך האפרוח הרגיל בפיטום)
הגידול יכול וצריך לנבוע מהגדלת הלהקות במשקים הקיימים ו/או מהצטרפות משקים נוספים
למערך שלנו .
למערך הזה של משקי רבייה ומדגרה חיונית שליטה של משחטה, וזאת כדי להבטיח את שווק האפרוחים.
יש לנו מחשבות שונות בנושא, וייתכן שנצטרך לתת את הדעת על הבעיה עוד לפני שנבסס
כנדרש בצורה קונסרבטיבית את הקיים.
לבסוף מספר מילים על השותפות:
יצא לי כבר לרכז מספר שותפויות, בעיקר בגידולי שדה,
ואני חייב לציין שהשותפות עם רבדים היא נעימה וקלה.
יש כאן שותפות של שני גופים פעילים ותורמים שאכפת להם,
למעשה אנו פועלים למען מטרה משותפת, ברורה ומוגדרת במונחים כלכליים טהורים.
אך מעבר להם ישנם קשרים חברתיים, אמתיים
אווירה זו היא פיצוי על המצב הנזכר בתחילת הרשימה.
יעקב גדיש 26/1/1973 .
|
