ט"ו בשבט
ט"ו בשבט הוכרז לראשונה כ"חג הנטיעות" בא"י ע"י הסתדרות המורים בשנת תרס"ח 1908.והנטיעה התקיימה במקווה ישראל. בשנים הבאות התקיימו הנטיעות בין השאר בתל-אביב בשנת תר"ע=1910 במוצא בשנת תרע"ג=1913,
ביוזמת המורים והקק"ל נפוץ מנהג זה (מועדים כרך ה' 474-471)
החג התחדש עם תחיית הארץ ושיבת העם לארצו ,וכוונתו להפריח בה את השממה, ולהיות עם עובד אדמה.
אני זוכרת את ט"ו בשבט כחג יפה בבית ובבית הספר העברי בו למדתי. ביום זה הקדשנו את הלימודים לעץ ולאדמה, ובבית אכלו מפירות א"י.
כל בית יהודי הקפיד להעלות על שולחנו בחמישה עשר בשבט מפירות א"י, אומנם מיובשים היו הפירות. אך ברכו עליהם בכוונה רבה, על הפרי המגיע מארץ חמדת אבות, בו גדל האתרוג, והעיזים אוכלים חרובים כמו עשב.
מבית הספר יצאנו לשתול בראש השנה לאילנות.
כשבאנו לרודגס בשנה הראשונה שתלו שלושה עצי חרוב על יד צריף חדר האוכל לפי בקשת ידיד מהקבוצה שרצה בעצים אלו להנציח זכר קרובי משפחתו-כי האדם עץ השדה.
ביבנה התקיימה השתילה הראשונה על ידי ילדי "ביכורים" שבאו במיוחד מרודגס, יחד עם ילדי הגן מגן יבנה שתלו שתילים ראשונים.
ד' יתברך שמר אותנו והצליח דרכנו.
עלינו עם המשפחות על אדמת יבנה ויכולנו בט"ו בשבט אחד לחלל את
כרם ביבנה. ברוב פאר ובהכנות רבות מורים ותלמידים נטעו את הכרם הראשון ביבנה.
מאז ועד עתה
מאז יחיד וציבור ילדי ביה"ס וגני הילדים שותלים.
אם זה שדרות הברושים ממערב או חורשת האקליפטוס מדרום מזרח.
מקיימים "ונטעתם כל עץ" ומברכים על הפרי, ונהנים מפירות הארץ.
זכינו והשנה תמלאנה כ"ה שנים "לשתיל הרך" ששתל הנשיא הראשון למדינת ישראל בירושלים.
ד"ר חיים וייצמן פתח את הכנסת, בית המחוקקים הראשון בתש"ט-1949,
וכל בית ישראל התפללו בליבם "ששתיל זה" יגדל ויפרח עם תחיית העם.
לאה שטרנהיים ערש"ק ב'בשבט תשל"ג
5/1/1973
|
