יחיאל קזאז
בשוטי בדרכי הקבוצה ביקשתי את עובדי השרברבות כי יספרו קצת על קזאז לקראת סיום עבודתו. איש מהם לא מצא את ידו קלה דייה על מנת לשבת לכתוב. מפאת חשיבות העניין והיחסים המיוחדים שהיו לי עם האיש בחרתי בראיונות:
יוסף טסלר המלווה את קזאז בעבודה מיום שהגיע לענף, לא מצא סיפורים פיקנטיים או אלו שהן אפיזודות שיש בהן להעלות חיוך או טעם לנימה מהתלת, רק זאת היה מוכן לומר:
יהודי פשוט ויקר, לא שאף לגדולות משך כל תקופת עבודתו בקבוצה, אף פעם לא רטן ולא הרעיש עולמות גם אם העניין נגע לא אישית, שואף לעזור לכולם.
מעולם לא גרם לפנצ'רים ואפילו מן החופשה היינו מזעיקים אותו כשלחץ העבודה היה חזק מאוד.
לא הרים את קולו על אף אחד, אוהב מאוד להתלוצץ עם העובדים.
דרך מיוחדת הייתה לו כדי להעיר למישהו כשלא היה חרוץ מספיק לדעתו.
הוא היה מספר בדיחה ומתלוצץ עד שהיה בטוח שהמסר הגיע ליעדו.
עוד דבר שברצוני לציין, בביקורנו אצלו לרגל ברית מילה או חתונה היה מארח אותנו כמו מלכים, ותמיד חשנו בחום המשפחתי שהוא משפיע עלינו.
אני לא רואה מי ימלא את מקומו. אני מקווה שיצליח למלא את משאלת ליבו, לשבת וללמוד בבית המדרש, זו משאת נפשו מזה שנים.
אני רוצה לאחל לו בשם כל צוות השרברבות שיגיע לשיבה טובה, שישאר תמיד בריא ושיבוא לבקר אצלנו.
מבית 30/7/1984 |
