עובדים שכירים קבועים בקבוצתנו
א)יש להצטער שלדיון בשאלה מה הם התנאים לקבלת עובדים שכירים לא קדמה שיחה על השאלה העקרונית, כי לא העובדה שאנו נאלצים היום להשתמש בעבודה שכירה היא המדאיגה, אלא גישתם של הציבור ומוסדות הקבוצה לעצם העניין ולבעיות הקשורות בו. וגישה זאת נקבעת ע"י העמדה העקרונית. מותר לנו לראות את העבודה השכירה רק כפתרון זמני של בעיית חוסר בידיים עובדות השוררת כיום בקבוצתנו.
לא תמיד מתקבל הרושם שהשקפה זאת מדריכה אותנו.
גם שני המאמרים (היחידים בשאלה זאת) שהופיעו ב"ידיעות יבנה" מחזקים את הרושם הזה.
לאן העבודה השכירה יכולה להוביל אותנו מראה לנו העובדה שאנו מנצלים אותה כיום גם לשם פתרון בעיות חברתיות.
דוגמה לכך ,העבודה השכירה ברפת , והצעת המזכירות לבחור כסדרן עבודה את יוסף ובמקומו לקחת נהג שכיר.
בהתחשב בתשובתו של אברהם הרץ בשעת השיחה ברצוני להבהיר את העניין האחרון: על המזכירות היה לברר את סיבת התפטרותו של מרדכי,
אם מתברר שהוא צדק , היו צריכים להעמיד את החברים שסרבול הכנס לשרות בחדר האוכל למשפט חברים.
לפי הנוהג אצלנו היה מרדכי צריך להמשיך בתפקידו עד לקביעת סדרן עבודה חדש בשעת בחירת המוסדות.
לפי דבריו של אברהם הרץ באסיפה יהיה לנו בעוד 2-3 חודשים נהג מבין החברים המשתחררים מן הצבא. זאת אומרת שלא יהיה צורך לקחת נהג מבחוץ.
אל נשכח שגם האחריות המוטלת על כל נהג יש לראותה כמו זו של מרכז ענף, כי זה הוא מקום עבודה הדורש אמון מלא מצד הציבור, גם בניצול המכונית וגם בשמירה על רכוש רב ערך.
אם מרדכי לא צדק בוודאי שהיה צריך להמשיך עד שנמצא מי שיחליף את יוסף,
זאת אומרת שבמקרה זה, כדי לחסוך את הויכוח עם מרדכי ולא להעמיד חברים לפני משפט חברים העדיפו להוסיף עוד עובד שכיר.
אחת הסכנות הגדולות הכרוכות בעבודה השכירה היא יצירת שני מעמדות בקבוצה.
כשיהיה מספר רב של אנשים מבחוץ (עובדים זמניים מסוגים שונים, שכירים וכו') הולכת ומתמעטת הרגשת הביטחון כפי שהיינו רגילים בה.
מצד שני אנו רואים איך ומה אוכלים אנשי המעברות הבאים אלינו לעבוד, בניגוד אלינו: אין להם מקום מסודר לסעוד את סעודתם ולא מגישים להם שתייה קרה או חמה. כל זה יוצר רושם של מעמד מיוחד, השונה מאתנו, דבר העומד בניגוד גמור למהותה ורוחה של הקבוצה.
בתנאים לקבלת עובדים קבועים מבחוץ יש לקבוע:
א)אין לקבל חברים העוזבים, או רוצים לעזוב קבוצות אחרות, כעובדים שכירים. אפשר אולי להתחשב בחברים היוצאים לעזרת קרובים וגם אז יש לקבלם רק בהסכמת קיבוצם.
ב)להקפיד על אופים ועמדתם הדתית.
ג)עובדים קבועים צריכים לקבל את הצורה החברתית המקובלת אצלנו ואין להרשות למשל שלא יכניסו את ילדיהם לחינוך המשותף.
יש לעמוד על כך מתוך נימוקים השקפתיים ומעשיים כפי שהוסברו בפרטות בשיחה.
לא היה מן הנכון לצמצם את השיחה רק לתנאים של העובדים השכירים הקבועים, ויש צורך להמשיך את השיחה על בסיס רחב יות
משה כהן – מופ
ידיעות יבנה 30/9/1951
|
