שורות- מן ההווי מאיר שילוח
העבודה הנעשית על ידינו יום יום ושנה שנה היא בבחינת "עבודת נמלים" , ומפעם לפעם הנך נתקל כאילו דרך אגב ב"משהו" המשווה למשקנו אופי קבוע שלישוב ממשי המצרף את הדרך שעשינו לחשבון גדול, ומבליט ומסכם את פעולות חיינו על היקום המלא. הרגשה כזאת הרגשתי בפעם הראשונה עם הקמת מגדל המים. המגדל שהזדקר במרכז המחנה ונראה למרחק רב הוסיף נוף, יציבות וצורה למשק ונסך ביטחון יתר בצעדינו הראשונים לקראת השתרשותנו הסופית במקום. ואף סימל את שילובנו ביישובי חומה ומגדל. –בתנועה החלוצית שבארץ.
אף אוטובוס "דרום יהודה" שהחל לבוא לתוך המשק הזכיר לנו שמהווים אנו ישוב מוכר הזקוק לתחבורה, הציבור והילדים בתוכם שהתרכזו ליד חדר האוכל וחיכו לפנות ערב או עם דמדומי חשכה לבואו של האוטובוס הזכירו בלי משים את הרכבת שהייתה מגיעה פעם ביום לעיירה והייתה מקשרת אותה עם העולם הרחב, ומביאה פריסת שלום חיה מהכרך הרחוק והסואן.
רגיל הייתי לספור את הנוסעים ושמחתי על כך שהמספר הולך וגדל...(כיום הנני שמח כשיש לי מקום ישיבה באוטו), ואף הכנסת קו החשמל באותה עת חיזקה את ההכרה "דה פקטו" בקיום יישובנו.
כשקבענו שטח ל"בית החיים" ,ואף כרינו את הקבר הראשון אמרתי בליבי: הנה מתקשרים אנו עם האדמה הזאת לנצח, לחיים ולמוות, כך הם פני החיים.
שרשרת ארוכה ללא קץ, דור אחר דור, הולכים "בתלם" כדרך כל יצורי עולמים, ובליבנו תפילה:" אך א' יפדה נפשי מיד שאול" , ואף זה שייך ל"נוף" הטבעי של היישוב, כי על כן בשר ודם הננו.
בשנים האחרונות צצו מספר ישובים בסביבתנו, אנשים זקוקים להדרכתנו ועזרתנו. שלוחותיה של יבנה התרחבו, הקמת המועצה האזורית סימלה את מקומנו המכובד והמרכזי בשרשרת הזאת. יש להתגאות על שחרשנו את הניר הראשון באזור זה. הוטלה עלינו הזכות-חובה לעשות לגיבוש וקידום היישובים---בנות יבנה.
ואף בראש השנה כשעברתי בשעות הבוקר את המחנה וזמזום התפילה נשמע מכמה צדדים, וקולות השופר של מניין אחד חדרו למניין השני ומרחוק נשמעו המנגינות המזרחיות של המניין בנוסח האמיתי של ספרד, המניין השלישי ביישובנו,
נזכרתי שוב בעיירה הרחוקה שבמרכזה עמד בית הכנסת הגדול, ובקרבתו מספר שטיבעלעך , ומניין מניין ואנשיו, להם תפילתו וסגנונו. ואף דבר זה הבליט לעיני את מידת התרחבותנו כיישוב מגוון, ההולך ומוסיף נידבך אחרי נידבך בדרך חייו השוטפים קדימה קדימה.... ידיעות יבנה י"ד בתשרי תשי"א 25/9/1950 |
