הבאיקה של מקס-הבודקה של מקס-המחסן של מקס
ראיון עם מקס. כך נקרא בפי הוותיקים ארמונו של מקס שבימים טרופים אלו פורק בידיו הנאמנות של דדה... ייתכן ובעוד 50 שנה יערך חידון בנוסח "הסוד שלי". המנחה יזרוק את הנעלם הבא :הארמון של מקס. והצוות יעמוד אובד עצות...לכן למען ההיסטוריה והנוסטלגיה החלטנו
לדובב את בעל "הארמון".....
ש:מה המובן של המילה :"באיקה"?
ת:באיקה זו מילה ערבית ומובנה בית אריזה בתוך פרדס. כך אני אומר לך זה מאה אחוז...
ש:באיזו שנה הוקם המבנה ולמה היה מיועד?
ת:הקמנו את המחסן ב-1949.. נסענו לקיבוץ גן שמואל לראות דוגמא של מחסן
ומצאנו בסך הכול "בודקה"... המחסן שלנו היה בהחלט-בממדים של 1949 בנין יפה,
מתוכנן היטב עם רצפה של בלטות.. חדר אחד, יועד לקירור ירקות.. וחדר שני
לאכסון של זרעים,
"חומרי הדברה וחלונות של המנבטות. באמצע היה מקום עבור ארגזי ירקות שהכנו למשלוח (בפרט בחורף כשלא הייתה גישה לשדות), היה גם נהוג להנביט תפוחי אדמה
(מה שלא עושים כעת), הוקמה גם שוקת ששימשה להשריית הירקות...
זכורני שהיא שימשה גם כבריכת שחייה לילדי הגן...
ש:מה היו סוגי הירקות שגידלתם?
ת:גידלנו עגבניות, פלפל, כרובית, גזר וסלק אדום. וכמובן גם תפוחי אדמה וחזרת.
השקתות לא היו נוחות. היינו מוציאים את הירקות בקלשונים ארוכים.
אבל תוך שנה קיבלנו את מכונת השטיפה הראשונה.
עגבניות היו כ100-150 דונם . בס"ה הגענו ל-400-600 דונם ירקות.
בהתחלה השקענו כ-20 ימי עבודה ובהדרגה ירדנו עד 12 יום.
אבל לא הגענו להישגים של שדה אליהו וסעד, בגלל האדמה שלא התאימה לירקות
וגם חוסר מיכון מתאים.
המשקים הקיבוציים שמגדלים היום ירקות פתחו מערכת מיכון ואריזה אוטומטית בשקיות פלסטיק.
לנו לא היה כדאי להמשיך בגלל הצורך בהרבה ידיים עובדות.
הגענו בשנה ל4,000-5,000 ימי עבודה.
ש: האם גידול חזרת הוא רנטבילי או שיש כאן רצון לספק חזרת לסדר פסח ליהדות הדתית?
ת:הגידול הוא בהחלט ריווחי, והעובדה שאת רוב החזרת אנו מוכרים אחרי פסח תעיד שלאו דווקא הגורם הדתי היה המדרבן...
אגב, חזרת זה מצוין לאכול עם בשר בקר שמן...כי עובדה שבעיקר האשכנזים אוכלים חזרת.
(תחליף לסחוג?) ואיה" ש עם התגברות העלייה רוסיה תהיה בוודאי תנופה בגידול חזרת.
אגב: ב-1942 לא היו שתילים לחזרת ואז ייבאנו אותם משוודיה.
אני זוכר אותם כמו היום שתילים ארוכים ארוכים...
ש:זכורני ששפשפתם את הגזר והחזרת במברשת?
ת:נכון. חלק היה צורך לנקות במברשת, אבל אין להשוות את זה עם "רודגס", שם ניקינו צנון בחורף בשעה 6.00 בבוקר כשהמים הזורמים היו יותר חמים מהקור ששרר בחוץ.
ש:לאיזה מחסן אתם זקוקים כעת?
ת:כעת אנו זקוקים למחסן שיאפשר עבודה נוחה, מיון חזרת , שקילת חומרים, אכסון שלטים לכותנה ומקום לאכסון של5-10- טון זבל כימי.
ש:מה ההשוואה בימי עבודה שמשקיעים היום בגידולי תעשייה (כותנה, סלק סוכר וכו')
לעומת מה שהשקעתם בגידול ירקות.
ת:בגידולי תעשייה (כותנה) משקיעים יום עבודה לדונם ומעבדים כ-4000 דונם.
ואז עבדנו 400-600 דונם ירקות והשקענו 5,000- 4,000 ימי עבודה.
ש)אולי יש לך זיכרונות על הצוות שעבד אתך בגן הירק?
ת) מה אגיד לך היה שמח מאוד...מי לא עבד?
ראובן, פרידברג, מרדכי וייזר, מעציונים עבדו הקשר(קצת), ליברמן, עמוס רובין, יהושפט,
ומהבנות חנה גדיש ,צילה, אסתר בית אריה (עד למקרה הנחש...) או כן שכחתי, הלא עבד גם חיים פישר (בנימיני) ויעקב סולברג...
מה אגיד לך, היה מאוד עליז במחסן..
ראיין: יוסף גוטליב מבית 14/4/1976
|
