מחנה הנח"ל
במקום זה עמדה קבוצת צריפים מסודרים בצורת ח', אשר נקראה "מחנה הנח"ל". מתחילתו יועד המחנה לקליטת גרעיני נח"ל, אשר חלק ממסלול שרותם הצבאי היה שילוב של אימונים, תעסוקה מבצעית ועבודה בקיבוצים.
חיל הנח"ל נוסד באישורו של רוה"מ דוד בן גוריון, ב-19 באוגוסט 1948 , כמענה לבקשת תנועות הנוער החלוציות, אשר ביקשו ליצור מסגרת צבאית בה ישולבו גרעיני ההתישבות במרוכז.
הקמת מחנה הנח"ל החלה באביב תש"י (1951), וכעבור כשנה הגיעה הקבוצה הראשונה למקום. קליטת גרעיני הנח"ל בקבוצת יבנה נמשכה עד סוף שנת תשי"ד (1954), בתוכם ראוי לציון גרעין עציון, שרבים מחבריו נקלטו בקבוצה.
בשנת תשי"ח עבר המקום שינוי יעוד, והפך להיות משכנם של חברי הכשרות בני עקיבא מצפון אמריקה. כל מחזור הכשרה נמשך כ-10 חדשים, במהלכו התחנכו לערכי תורה ועבודה, כשהם משלבים עבודה בענפים ולימודי יהדות וציונות. בתום ההכשרה חזרו לבתיהם והיוו את שלד ההדרכה בתנועת בני-עקיבא. רבים מהם סיימו את לימודיהם ו"עשו עלייה" כבודדים או במסגרת גרעינים של הקיבוץ הדתי.
ייזכרו לטובה המדריכים המיתולוגיים מיכאל (מֵכל) פרלמן, מופ כהן ורחל הישראלי.
בשנת תשל"ה, פורקו צריפיו של מחנה הנח"ל הישן והרעוע ובמקומו הוקם בית ההכשרה הניצב בסמוך.
|
