כמה שנהניתי
איך זה בכלל התחיל? כן, אני כבר זוכרת. קיבלנו הזמנה יפה ולבבית עם הבטחה של איזו שהיא הפתעה. כמובן שמחנו מאוד, והיינו סקרנים לקראת המאורע. ניחשנו כל מיני דברים
"מה הוא באמת הסוד?"
הגיע הערב ואנחנו, לבושים בבגדי חג , התאספנו באולם השמחות, שקרן מיופי וחגיגיות.
השולחנות מלאים דברים טובים, מטעמים בלי סוף. מנין רק ידעו הצברים הצעירים, מה אנחנו, הוותיקים אוהבים לאכול? לא היה שם חסר, לא כלום, ואיך שהיא הסריחה גבינות מיוחדות.., ועוד ועוד!
אנחנו לא התביישנו ואכלנו עד אפס מקום.
אבל גם לרוח דאגו. הנכדים הקטנים שרו לנו שיר נחמד, ואחר כך הצטרכנו מאוד להתאמץ כדי לנחש את "הסוד שלי".
רושם רב עשה עלי הסיפור של אברהם קהתי, על עלייתו לארץ ישראל. בעיני היה זה השיא של הערב. נהנינו עוד מהתמונות והצילומים כמעט מהמאה הקודמת.
למחרת אחרי ארוחת בוקר חגיגית נכנסנו לאוטובוסים של תיירים, נסענו דרך מסמייה, כביש כפר מנחם, גפן ותירוש עד ברכות שלמה.
בדרך וגם במקום קיבלנו הסבר מפרט מנח.
מברכות שלמה הלכנו למקום מאוד ציורי .שוב נהנינו מההסבר.
הלכנו לאט ובזהירות כמו שזה נאה לאנשים מבוגרים.
נסענו לירושלים והנה ההפתעה הגדולה, נתקבלנו בכבוד רב אצל נשיא המדינה.
אחרי כיבוד עשיר ואסטטי התאספנו באולם הקבלה של הנשיא. ברטי פתח בשמם של חברי יבנה הוותיקים בלי לשכוח את הברכה:" שחלק מחכמתו ליריאיו" (לצורך זה הצטרכו להביא כיפה לנשיא)
הנשיא ענה וביקש מכמה חברים לספר את קורות חייהם, וכך דיברו יוסף גוטליב, סליג לנג ומרגלית איטלי וכמה חברים עוד השלימו ושאלו שאלות. היינו יותר משעה שם, חיכתה לנו עוד איזו הפתעה,
הצגה אור-קולית על ירושלים במגדל דוד.
אכלנו צהרים, אוכל טיולי, רצינו עוד לנסוע לכותל, אבל החמסין היה קשה מאוד, השעה הייתה מאוחרת ואנחנו מרוב רשמים היינו עייפים וכך חזרנו הביתה מלאי שמחה על היום המיוחד והיפה שזכינו לו.
תודתנו תהיה שלוחה לכם
לשכבה הצעירה של קבוצת יבנה!
אחת מהוותיקות. מבית 27/6/1980 |
