| מהפכה קטנה מעשה שהיה בגולת ארה"ב בהיותי בבית ספר עממי פשוט לא היה יום העצמאות קיים. לא חגגנו את יום זה, או כל יום אחר אשר בא לציין איזה שהוא מאורע הקשור לארץ ישראל. עד גיל 12, כשחטפו אותי לבני עקיבא, ידעתי מעט מאוד על מדינת ישראל.
לאחר שמויש שכנע אותי לצאת למחנה מושבה של בני עקיבא, התחלתי ללמוד ולהכיר את נושא מדינת ישראל, איפה היא נמצאת, ומי ה"משוגעים" שגרים שם.
בתיכון כבר נעשיתי מהפכן מושבע.
חברי ואני החלטנו אז, שאת יום העצמאות נחגוג על גופותיהם של מורנו ומנהלנו. לצערי הרב, ידם הייתה על העליונה, ובאיום של הורדת הציונים "שכנעו" אותנו לבוא ללימודים סדירים באותו יום העצמאות.
כשבאתי הביתה סיפרתי להורי על מעלליהם של המורים.
אבא ז"ל הקשיב קשב רב ולאחר מכן הרביץ לי כהוגן על שהעזתי להתקומם נגד המורים. אבל החלטתי הייתה נחושה.
את יום העצמאות אחגוג. אולי לא היום, לא מחר, אבל בעתיד. בוודאי
כשאגיע לאוניברסיטה.
עם שובי מהכשרה, התחלתי את לימודי בישיבה אוניברסיטה, וציפיתי בדריכות ליום העצמאות.
האם עתה נוכל לחגוג? הגיע היום, והודיעו לנו שלאות הזדהות עם מדינת ישראל, לא יתקיימו לימודי חול, אבל לימודי קודש לבטח נלמד, כי הרי ביטול תורה...
הפעם החלטתי להתעקש. הפעם נחגוג, ויחד עם עוד חברי תנועה בסיוע פעיל של כמה חברי "בית"ר" יצאנו מהכתות, התיישבנו במסדרון, והתחלנו לשיר שירי ארץ ישראל. הרמי"ם יצאו מהכיתות והתחננו לפנינו שנחזור ללימודים, ואם לא זה, שלפחות נהיה בשקט על מנת לאפשר ליתר התלמידים ללמוד ולא להתבטל מלימוד תורה.
התחלנו לרקוד והרמי"ם איך שהוא נסחפו למעגל הריקודים.
איזו שמחה!
לפתע הגיע נשיא האוניברסיטה, "כולם לחזור לכיתות" אמר.
מה לעשות? זה היה רגע גורלי. לציית או לא?
לאחר משא ומתן קצר הוחלט שכל מי שרוצה יכול להיכנס לשיעור של הרב אהרון סולוביצ'יק לשמוע שיעור מיוחד לרגל חגיגות יום העצמאות.
בשנה שלאחר מכן, כבר לא התקיימו לימודים בכלל, אלא טקס מיוחד,
כולל שעור, לציון המאורע.
אבל בזה לא תמה המהפכה.
בהיותי נציג התנועה במועצת תנועות הנוער הוחלט על אירוע מרכזי לציון יום העצמאות שיקיף את כל הקהילה היהודית.
הוחלט על קיום מצעד באחד מרחובותיה של ניו יורק, ושישתתפו בו כל בתי הספר היהודיים ותנועות הנוער בעיר.
בעיצומן של ההכנות למצעד פנו אלינו מהסוכנות והודיעו לנו, שמאחר ואין לבתי הספר היהודיים תזמורות, וכדי להוסיף גון וצבע למצעד, הוזמנו להשתתף בחגיגות גם בתי הספר של הגויים.
הם הגויים יצעדו וינגנו בחגיגות לציון עצמאותה של מדינת ישראל.
איזו אירוניה!
בהנהלה הארצית של בני עקיבא ישבנו על המדוכה, הייתכן שגויים ישתתפו בשמחתנו?
לאחר דיונים רבים, החלטנו שאם הם ישתתפו במצעד, אנחנו, תנועת בנ"ע לא נשתתף. כמובן שיתר תנועות הנוער החליטו שמה שטוב לבני עקיבא טוב גם להם, ותוך זמן קצר כל נושא המצעד עמד בסימן שאלה.
ראשי הסוכנות ניסו לשכנע אותנו, אבל לשווא. ולסוף נכנענו וסיכמנו שהמצעד יהיה על טהרת היהודים. מאז שנת 1965 המצעד ליום העצמאות הפך לעובדה מוגמרת, והוא מתקיים כל שנה בשדרה החמישית בניו יורק לעיני רבבות אנשים, ובהשתתפות אלפי בני נוער.
ומה בנוגע לתזמורת? מאז עלייתנו ארצה הגויים משתתפים ומנגנים.
מרב שליסלברג מבית 5/1981 |
