ציבור ופרט
- - - - - - - - - - - - - - - - -
היו"ר: כבר שאלתי, האם המסגרת בלתי לקויה? האם מבנה הקבוצה כבר בנוי בלי ליקויים?
הקט': אני קובע, שמסגרת הקבוצה עד כמה שהיא מתבטא, כל אחד לפי ראות עיניו, יכולה להתחדש בכל יום ויום. וביחוד שאין לנו חוקה, ולפי זה לא קבענו, מפני שטרם הגענו לדפוסי חיים קבועים. כל חבר שנכנס, חובה עליו ליצור ולעזור ליצור. לא נכון שחבר בא למקום למצא דבר מה, אלא ליצור דבר. לא קיבלנו עלינו חוקה, אפילו אם כן, אלא רק לחיים חיצוניים, שאפשר לשנותם. ולכן אין אני יכול לקבל את הנחה שנכנסים לחיים מסודרים, אלא יש למצוא בכל יום ויום. אין לפרק את ה..ל, ולהאשים את הראשונים. בזה אנו משתנים משאר המסגרות, אין אנו רוצים ליצור משטר מלוכני סוציאליסטי. אין חוקה, אין צורה, אלא אנו יוצרים מידי יום ביום חדשות.
כב' השופט זמוש: אם נקבל את דעת הקט', אז אין צרך בהמד? שבת? הברור. עלינו צריכים לברר מי יותר אשם, הפרט או הציבור.
אך הקט' חושב להאשים את, איך לברר בין הפרט והציבור? איך היא תופסת את הציבור?
הקט' אני רוצה לומר, אם נגש לדון באיזה זמן ובאיזה תקופה והזדמנות, אז נוכל לברר מהי האשמה.
השופט: האם יש לבחור בפרט האלמוני?
המשך המשפט – שהתקיים ב 28.4.39
היו"ר פותח את הישיבה: בפעם האחרונה גמרו סנגור וקטגור את נאומיהם. עדיין לא הובהרו עדויות הסנגוריה, ז.א לא אמרו על מי חלה האשמה על הדברים שקטגור תאר, או אם הם חושבים שאין כל הדברים אמיתיים כפי שתאר הקטגור.
סנגור קיימות האשמות.
יו"ר מי אשם בזה ?
הס' ש.א. – יתכן שאין האנשים מתנהגים לפי תאור הקטגור, אלא יש בזה גורמים וכ'. אולי אין האנשים יודעים מהי הקבוצה. יש לשאול מי אשם, ומה הן הסיבות?
הס' ש.א: הווי הרוחני יש כמה סיבות. חסר ידיעות, ואין אפשרות למסרם בתוך הקבוצה. טרם מצאנו ..הדביצו..? בכדי למסור לפרט את הידיעות הדרושות. מוסדות הקבוצה לא דאגו די לפרט.
היו"ר האם ועדת תרבות משמשת כמשפך מנירנברג, או האם יש צרך בדחיפה מבפנים, ז.א מהחברים.
הס' דחיפה פנימית יש, אבל אין לו יכולת אישית לרכוש לו הידיעות לבד, ועל הועדה לקשר את החדש עם החבר הידען. או חבר נבון להגיש לו את הידיעה כ"שולחן ערוך".
הס' צ.ד המבנה של קבוצתנו גרם לזה שעול הקבוצה מוטל על מספר קטן של חברים. ע"י זה, יש להבדיל בין ציבור לבין היחידים שמנהלים אותה. ז.א היחידים לא שתפו את הצבור הרחב.
הקט': לא ענו על השאלה מצד הסנגוריה, מי אשם בשטח הרוחני התרבותי.
היו"ר: מעיר לסדר היום וממשיך , הקטגור ציין שקבוצה שואפת חיים סוציאליים צודקים לחיים מבוססים על עבודה ויחד עם זה אינם רוצים להשתעבד לעבודה בכדי להתעסק ענינים רוחניים ותרבותיים. חומרי ורוחני. האם אתה (הקטגור ) חושב שבן-אדם נטול פרנסה, במצב אי-מנוחה, ומחלה, האם הוא יכול להתפנות לענינים תרבותיים אפילו אם יהיה לו פנאי, מפאת הזמן.
הקטגור: לא אמרנו אמרתי, שיהיה שוויון גמור, אלא ליצור מקסימום של זמן ללמוד ובמקצת עבודה רוחנית, או ליצור שלוה ושקט ומנוחה לשם זה.
היו"ר מפסיק , אני רוצה לשאול, האם יש להאשים את הפרט או את הציבור.
הקט' שאלו אם בתנאים האובייקטיביים מאפשרים חיי רוח. אני קובע שבקבוצה אין הפרט עמוס דאגות פרנסה ולפי כך הוא יכול להתפנות ללמוד. אמנם יש לטעון ע"י גורמים ז.א שלא היתה אפשרות טכנית במידת מה: כמו בית תרבות וכו', אבל ברובם הם סולקו.
היו"ר אני רוצה לשאול , ואם ע"י גורמים הופרע הלימוד (אי סדר)?
הקטגור כן, הופרעו !
היו"ר האם יש להעביר את האשמה מהפרט על הציבור , ז.א הס' תולים את האשמה בגורמים החיצוניים, והקט' אומר שהם סולקו.
- יש לנסח את הכתוב למעלה (ראה הערה זמוש).
היו"ר יש 4 נקודות.
א) שלא חזרו די לעקרונות הקבוצה. על הקטגור לברר את זה ולבסס ע"י עדויות.
הקט' טענתי היתה שכל אחד לפי תפיסתו הוא, ידע מהי הקבוצה. אשמתם היתה שבהיותם בקבוצה, לא התעמקו לרעיון לקבוצה ולא חיו לפי זה.
אני גורס בניגוד לסנגור, שבכניסתם היו חברים לפי הרעיון, אבל אינם די עקביים במשך חייהם בקבוצה לפי קו הרעיון. אני רוצה להסביר את זה: חברים שבאים לקבוצה מתוך השקפה סוציאלית ואם נסתכל בהתפתחותם, נראה שתפיסתם הסוצ' כלפי הזולת לא גדלו במשך השנים אלא להיפך . מוצאים שחלק של חברינו, הולכים ואבדים מכך חושים סוציאליים. לי ברור שחלק גדול של חברנו, היו מפרישים למוסדות צדקה (הפסקה ע"י היו"ר) אני רוצה להכיח שאפילו דברים כאלה ואיך האי-עקביות חודת? לחיי הפרט.
היו"ר על הקט' להוכיח שהחבר ידע את זה מלכתחילה.
הקטגור: נשאל כמה חברים.
היר' אשאל הסנגור, אם הם חושבים שחברים ידעו מלכתחילה מה רצונם ודרכם בקבוצה.
הס' : על הקט' להוכיח.
הקטגור: שואל את העד ראב"ד, מתוך מה נכנסת לקבוצה?
אלי ראב"ד: נכנסתי מתוך הכרה ידועה, אם א לגמרי בורה.
יו"ר למה נכנסת לקבוצה?
הס' מוסיף: האם היתה לך תמונה ברורה?
הי"ר שולל שאלה זו.
השופט זמוש : האם יכלת עם השקפתך להסתדר במקום אחר?
עד: לא. תארתי לי חיים ידועים ומטרה ידועה.
הי,ר מוסיף על השאלה בכדי להעמיקה אבל הקטגור מעיר, שרצה להעיר שחבר חשב על חיים מתוקנים שבו היה מחונך. על חיי רוח, שחשב להסתדר בקבוצה. אפילו אם הדברים לא היו בדיוק ברורים זה לא קובע, כי היה עליו להתעמק.
הי"ר מבקש את הקט' לא להשפיע שהעד יענה בכיוון ידוע.
הקטגור: האם העד בכניסתו לקבוצה, חשב לחיי רוח?
עד: כן.
קט' האם הוא חשב שזה אך ורק בקבוצה, אך ורק הבעד.
עד בשני דברים.
שופט זמוש: עד, אתה רוצה להשתלב בפוליטיקה ואתה רוצה ערבית? (ערכים)
עד : לא קיבלתי אפשרות מלאה.
מוב: האם הפרט צריך לרשות דבר מה? האם אתה כפרט התאמצת די?
עד : לא. קשה לענות מהי הסבה.
צוריאל: השעורים הרבים שדברנו , למה נתבטלו?
עד : טעמים כספיים !!
צוריאל: ז.א טעמים של הציבור ולא של הפרט.
י"ר : למה לא נכנסת לקבוצה אחרת?
עד : מטעמים דתיים, ותארתי לי קבוצה זו ולא בקבוץ המאוחד. וצורה לא גדולה.
י"ר: למה הקבוץ המאוחד לא מצא חן בעיניך?
עד : צורה ומבנה של קבוצה זו, במובן חברותי, לא הולם לי. אין פה מקום לברר בין צורה לצורה של קבוצה.
י"ר: איזה חיוב חשבת למצא פה?
עד: יחס חברי יותר מקב' המאוחד, כי שם אוסף חברים, פה חשבתי ליחס יותר אישי.
הקטגור: שואל את העד אופנהיימר: למה באת לקבוץ?
אופנהיימר: יש כמה סיבות. א) אני יודע איך אנשים חיים בעיר, ורציתי למצא חברה שיש אפשרות, לחיים סוציאליים, לא רק חיים חברותיים אלא גם סוציאליים. ממשיך גרמנית: להכרעה יש כמה סיבות. א) חשבתי לשוויון סוציאלי. ב) חשבתי להשתתף בבנין הארץ, עבודה גופנית, שמכריעה לבנין הארץ. ג) חשבתי ומאמין אני שיש פה אפשרות עבודה גופנית לעבוד, בלי לקפח עבודה רוחנית, בלי להזניח חיים רוחניים. ד) חיי קבוצה מאפשרים חיים של יהודי דתי יותר מחוץ לקבוצה.
הס' ש.א לעד: האם בבנין הארץ קבוץ יותר מצורה אחרת של ישוב.
עד: אין אני מכיר את הארץ בכדי שאוכל לענות, אבל דעתי, שצורת הקבוצה החקלאית תאפשר יותר מהאחר.
י.כ: איך באת לתפיסה זו.
עד: זה לא אני יודע מה שראו עיני, אלא מה ששמעתי וחונכתי בארגון נוער, וע"י חברים.
לעד, יהודית אקרט: איזה תפיסה היתה לך, למה דוקא בקבוצה זו.
עד: זהו קשה לענות, יש לנו תפיסה כללית אחרת, ואין אני יכול להסביר תפיסת חיינו.
מוב לעד: למה בחרת למוד בקבוץ ולא במושב.
יהודית: יש לענות בערך כפי העד הקודם, חשבנו לתקן בקבוצה שגיאות של חיי בורגנים. חשבנו שקבוץ יתן שוויון של הקלסים. חשבנו שאין הבדל גדול בין איש לרעהו במובן הכלכלי ורוחני.
הי"ר: לעד משה וקסלר: למה באת לקבוץ?
עד מ.וו': באתי לקבוץ בכללו, מתוך השתייכותי לתנועה הסוציאליסטית, צריך להקים חברה לדוגמא שתראה לציבור איך מגיעים לחיים מתוקנים. מתוך התפיסה הלאומית ראיתי בקבוץ את התפיסה המקסימלית לעזור לתפקידים כלליים שיש לעשות בא"י. מתוך תנועת הנוער בחו"ל, היתה לי האידיה, שצריך להיות צורת חיים לא רק במובן הסוציאלי וחמרי, היה ברור לי, אם אנו רוצים צורה של חיים שהיא יותר טובה ויותר יהודית, אז צריכה להיות טובה ממה שראיתי.
שופט בנימין: האם החיים קבוצים האם האפשרות היחידה, של החלפת תנועת נוער בחד, וגם של נער בכלל.
עד: כן.
י.כ ללינה, עד:
עד: חשבתי שזוהי הצורה הכי הנכונה ליצור לחיות וליצור בארץ.
קטגור: מה הקבוצה המסגרת, או התוכן. יש מסגרת מסוימת, יש תכן עשיר. חשבת שתכן מספיק , או חשבת על קבוצה עם תכן מסוים.
עד: לא חשבתי על מסגרת, אלא על חיים סוציאליים יותר מסודרים.
לא הכרתי מקודם את הארץ, אבל מה שתארתי לי בחו"ל, אז הקבוצה היא המסגרת יכולים למלאות יותר את התכן בחיים כבודד. כמו"כ בצד הדתי, חשבתי שיש רק דתיים מעטים בלי השפעה, ורק קבוצה שלימה יכולה להראות מה זה מלוי התורה כפי רצוננו.
זמוש לקט': הקט ניסה להוכיח שכל חדש בא עם השקפה מסוימת, ורק אחרי זה הזניח את השאיפה. אני שואל, האם זה מספיק אם הוא שואף כזה וכזה, או האם יש צורך להמשך בעבודה שיטתית, בכדי להחדיר את הרעיון ולהעמיק. האם נעשה בכוון זה דבר מה. האם הצבור עשה דבר מה.
הקט': מצד המוסדות אולי לא נעשה די, אבל זה לא מקטין את האשמה. אין פה ילד שדרוש לו מוסדות, שם אני שואל למתוך..? לבי"ס אבל לגבי מבוגרים יש חנוך עצמי. אלא על הפרט כל האחריות. וחנוך עצמי משפיע על הצבור בכללו. ז.א אפילו אם המוסדות לא פעלו, האחריות על הפרט.
שופט זמוש: הקטגור הודה שגם על המוסדות לדאוג. האם יש למוסדות די אמצעים בכדי להחדיר את הרעיון.
קטגור: חברים יחדים מסוגלים, יש עתון ובטאון שיכול לענות על הכל. יש גם ספרות קבוצתית ותנועתית, ז.א לו הפרט היה רוצה לא היתה מניעה מצד הקבוצה.
י"ר איך ישפיעו הפרטים, איך יעשו?
קט. על הפרט לדאוג ואפילו אם הוא חדש. חברה חינוכית, אינו בי"ס, אלא להתפתח לבד. גם בבי"ס חדש, לומדים איך להשתמש בכלים הנתונים לו. אני רוצה גם לציין, שהיו כמה וכמה חוגים לחדשים, שנכשלו ע"י אי-התעניינות של כמה חברים.
שופט מוב: אתה רצית להוכיח ע"י עדים, שלכל עולה היתה תפיסה ידועה. אבל יש לחקור גם כן תכונות שאינם מתאימות, מי צריך לתקן את זה.
הקטגור: לפי דעתי אפילו על כל פרט ופרט של קבוצה. אני חושב שציבור יכול ליצור אוירה ידועה, שמשפיעה. אבל זה לא תמיד לבד, יש חבר עם תכונה לא מתאימה, על הפרט להוכיח ולא ע"י המוסדות.
פרנץ שואל: האם נעשו הדברים שציינת לחינוך: א) האם הפעילים נמצאים במקום. או אינם עסוקים בכדי לתת לחדשים לחנך.
ב) בספריה, האם הפרט היה תמיד יכול להשיג את הספרים.
ג) האם העתון היה במצב, שבטא עניני רעיון, האם לא נכשל ע"י ענינים טכניים או גורמים אחרים, כמו שלא..? הביאו מאמרים.
י"ר: טרם שקט. עונה אני רוצה לשאול, אתה אמרת, ששיחות נכשלו, מה הסיבה.
עד ש.נ. : חברים לא באו.
הקט': לשאלת ת פרנץ: ראיתי שחברים לא מתמידים לבוא לשיחות למרות שהיו חברים שרצו לתת שיחות.
א) אפשרות אוביקטיבית: הפרט לא שמר די על הספריה. אם יהיה מאמץ, תמיד יהיה אפשר למצוא ספרים. אין שיחה צריכה התבטל ע"י חסר ספרים.
ב) עתון: העתון, אפילו לא היה בו תוכן, לא תמיד עורר התענינות.
גם אין הד, אז גם המעטים היוצרים מאבדים את ההתענינות. יש הרבה דברים שהוזנחו, אבל אם היה לחץ אז סודרו הדברים.
אני מודה שיש כמה סידורים טכניים שמפריעים, אמרו למשל שבית הילדים שלנו לא בגבר. ולא יכולים (אבל זה לא העיקר) לחנך את הילדים בו בזמן שעשרות דורות חונכו בתנאים עוד יותר גרועים. ז.א השטחים הטכניים אינם מעכבים תמיד.
שופט זמוש: האם המכריזים על הרעיון, טרם נכנסו עד כדי כך, ובלתי ברורים. למה שמעתי מחבר ותיק שקבוצה זה רק ענין מעבר. האם אין חלוקי דעות ביסודות. למה לא הבהירו אתת זה.
הקט': אם היה רצוי לסדר שיחות לברור, אבל זה אינו נוגע לעצם האשמה.
שופט זמוש: אם אין המשכת בברור רעיון, מראה חוסר בהירות, ולפי כך הפרט אובד את התענינות.
הקט' : זה לא ענין של מוסד אלא פרטים יוצרים. אין פה חוקה שלפיה הפרלמנט קובע. אין קבע אצלנו אלא דבר זה נתון לברור ולשנוי, ע"י פרט ופרט לכל זמן.
י"ר: אמנם אין קבע אבל צריכים להתענין בכדי שהדברים לא מתאבנים וישטשטו (ויטשטשו). - האם המוסדות צריכים לדאוג לשיחות להתעמקות.
קטגור: כן.
משה וקסלר לקטגור: חבר צריך לפתח ידיעות, בכדי לחדור לרעיון. האם נתנו אפשרות מצד המוסדות.
מוב: האם ועדת תרבות היתה פעילה.
ש.נ. : לא! מפני טעמים עקרוניים. ועדה התפטרה מפני שלא רצו לסדר שיחות על ענינים של הכלל, סוציאליזם, אלא רק לימודי קודש.
הקטגור: חבר יכול למצוא עזרה אם יש לו מגמה ורצון. כמו"כ אני בטוח שחבר אופ. ידע אחרי שנה עברית, אם יש ועדה פעילה אז אולי אחרי 3 חדשים. – אני עונה , למרות כל הליקויים במובן הטכני, שהפרט יכול להשתלם. אפילו אם הציבור בכללו לא עזר די.
|
|
|
|
