מבית 533 27.6.1980 (מתוך מאמר שנכתב על ביקור בבית הנשיא)
הרהורי נוסטלגיה
... ובכן נתקבלנו למועדון ה"אקסלוסיבי" של ותיקי יבנה? במה
זכינו ? הלא ברודגס לא היינו, וכשבאתי ליבנה (זוגתי איחרה בשלוש שנים...) היה כבר
ותק של 4 שנים...
היה זה בין כסה לעשור תש"ה ("רק"
35 שנים), קיבוץ צנוע כמה בתי סוכנות, צריף חדר-אוכל (ששימש גם כבית כנסת) כמה
צריפים, אוהלים, וכמה "בתי קש" ...
קשה לא להיזכר
בנוסטלגיה על השנים הראשונות... עם שחר יצאו "הפלחים" עם מחרשות רתומות
לפרדות, החיים "החברותיים והתרבותיים" מתנהלים בחדר האוכל. מעט משפחות
והרוב חבורה עליזה של רווקים ורווקות. בלילי שבתות אחרי הסעודה ריקוד סוער של הורה...
ריקודים בליל ההצבעה
בלייק סאכסס, קבלת מעפילי "שבתאי לודז'ינסקי" שהורדו בחוף ניצנים
ובמקומם נסעו כמה חברים לקפריסיו... בן גוריון מכריז על הקמת המדינה והאירועים
המלחמתיים, ימים של התרוממות הרוח וגם ימים עצובים של אבל ושכול, חברים יוצאים בליל יום הכיחפורים תש"ח לכיס
פלוג'ה (חתה-כרתיה), מלחמת קדש. יהושע השבוי המשוחרר נישא על כתפינו לבית הכנסת
לתפילת הודיה.
יוסף
גוטליב |
