פנים וחוץ יוסף הרטום
ארצנו היא ארץ ימי העיון. לא עובר יום מימות השנה שבו עשרות או מאות אנשים או מאות אנשים לא יתאספו כדי לשמוע ולדון על נושא מסוים במשך מספר שעות . לפעמים כנסים אלה נערכים ליום אחד פעם בשנה, הנושאים מגוונים ביותר, מתאימים לחובבים, לבעלי מקצוע, לאנשי מדע, לאמנים וכו' וכו'. אין אדם בישראל שלא יוכל למצוא במשך השנה לפחות יום עיון אחד אשר יתאים לו, אני ,למשל, השתתפתי כבר בשני ימי עיון השנה: אחד היה למזכירים ואחד למארחי אורחי משרד החוץ מחו"ל. ליום היון הראשון הוזמנתי על ידי ועדת החברה של אחוד הקבוצות והקבוצים ולשני ע"י המחלקה לקשרי הצבור של משרד החוץ.
ליום העיון למזכירים (דרך אגב-סתם מזכיר-מזכיר פנים) השתתפו כ-60 מזכירים ומרכזי חברה של קיבוצי האיחוד והמזכיר של חפץ חיים.
יום העיון נמשך 4 שעות ויותר.
פתח אותו מרכז ועדת חברה של ה"אחוד" והשתתפו בוויכוח כ12 חברות וחברים. על אף הסגנון השונה בדיבור בגלל הבדלי גיל ומין של המתווכחים ובגלל, ותק וארצות מוצא של קבוצה וקבוצה בלט המשותף ש....בבעיות:
1.גישה חיובית ו"משקיזם" מחד, אדישות חברתית תנועתית ומדינית מאידך:
בעיקר בדור הצעיר.
2.צורך בשמירה על מסגרת תקנונית, אך הכרח שלא להגיע לתלות מופרזת של החבר במוסדות הקבוצה.
3. ויסות הנסיעות לחו"ל, השתלמויות ורשיונות נהיגה (בקיבוצים החופשיים הבעיה של שימוש בכלי רכב היא חמורה במיוחד בשבת)
על בעיות כנ"ל ועל אחרות שמעתי הרבה, על פתרונות-מעט מאוד.
נקבעו התכונות הנחוצות למכהן כמזכיר.
עליו להיות: בעל זיקה לליכוד חברתי, בעל עמדה בתחום הסולידרי,
חבר שאינו מזדהה עם מערכת שיקולים אחת(משק, חינוך, חברה), בעל סבלנות ויכולת להקשיב לזולת ובעל חוש הומור. אך תכונות אלה לא מספיקות:
צוין שלתפקיד כה נכבד צריכים להכשיר את החברים בעלי התכונות הנדרשות
על ידי קורסים של מספר חודשים (אולי שנה)ברמה אוניברסיטאית העוסקים בפסיכולוגיה, סוציולוגיה, מנהל ועוד. כפי שקיים תכנון משקי צריכים לקיים בקבוצות תכנון חברתי, אשר דורש מאת המתכנן ידע והתמחות בשטחים מסוימים, כנ"ל.
אחד התפקידים אשר בהם מזכיר צריך להיות "ספץ" הוא אירוח. משום כך עניתי בחיוב למכתב שנשלח לי ממשרד החוץ, אשר הזמין אותי ליום עיון למארחי אורחי משרד החוץ מחו"ל.
בכנס זה השתתפו מארחים מקבוצות ומושבים(50-60).
משרד החוץ נשא בהוצאות הכיבוד, ארוחת צהרים וסיור באתרים היסטוריים וארכיאולוגיים בתל-אביב וביפו ובעלייה במעלית עד הקומה העליונה של מגדל שלום והסבר של התכנון של בנין עירית תל-אביב מפי מהנדס- מדריך.
היה איתי עוד נציג של הקבוץ הדתי, המזכיר של לביא.
התרשמתי מאוד מן הדברים שהושמעו על ידי אנשי ההתיישבות העובדת
אודות אירוח אורחי משרד החוץ.
קיימת ממש תחרות בין המשקים לא רק ברצון לארח אלא לעשותו ליותר מושלם. משום כך משרד החוץ נתבקש למסור למשקים המארחים פרטים על האורח (דברים בהם הוא מתעניין כולל תחביבים, דברים בהם אשתו מתעניינת אם היא מתלווה אליו) פרטים על ארץ מולדתו, הוראות על נושאים שאין לנגוע בהם בשיחה אתו כי עלולים לפגוע.
האורחים אשר עליהם דובר באותו יום העיון היו אורחים רמי מעלה או בעלי השפעה בשטח המדיני, החברתי, התרבותי, בארצותיהם ומחוצה להן.
אורחים מסוג זה בקריירה שלי לא אירחתי הרבה, אך לאחד מהם, נדמה לי, יש להקדיש מספר שורות, כי לדברים שכתב עיתונאי נודע מ"לה מונד", לאחר ביקורו וראיונו בארץ, היו הדים לאחרונה בכנסת.
אמנם ההדים לא נבעו מן הדברים שאני אמרתי כשמר איך רולו (כך נקרא העיתונאי) ראיין אותי, כי נזהרתי יותר משר החוץ כששוחחתי איתו.. אך היה לי חלק צנוע במסירת אינפורמציה לאותו העיתונאי.
בימים אלה קיבלתי ממר רולו את כל מאמריו על ביקורו בארץ ונוסף לזה שתי שורות כתובות בעברית "תודה רבה, אריך רולו".
את זאת אני מציין, כי למדתי מקריאת מאמר חריף מאוד ב"מעריב" נגד מר רולו ותוכן מאמריו, שהעיתונאי היהודי הזה נמנע בדרך כלל, מלגלות את יהדותו ושמו האמיתי, "אלי רפול" הפך אותו בצרפתית ל"אריך רולו"
הסתפקו הפעם במה שאמרתי על הפנים ועל החוץ שלי.
יוסף הרטום פסח תשכ"א
|
