לקראת התיישבות
במשך השנים הבאות נקלטות קבוצות עולים מארצות מוצא שונות ועמם מתעשרת הקשת החברתית בגוונים ובני גוונים.
עוד נכונו לה לרודגס כמה שנות קיום ויצירה.
הקבוצה מקבלת בתקופה זו רב לעצמה, לשם הוראת הלכה למעשה ולשם הרמת קרן התורה והעבודה התרבותית, מוקם מבנה אבן המשמש כבית תרבות עם אולם מיוחד לבית כנסת.
מתקיימים שעורי תורה, הרצאות וחוגי לימוד ועיון.
מספר ילדי הקבוצה מגיע כבר לעשרות והם הולכים וגדלים(הראשונים כבר בביה"ס) ועמם בעיות הדאגה לחינוכם.
עדיין רבים החברים המקווים להיאחז במקום דרך קבע.
בשנים תרצ"ו-תרצ"ט נעשים מאמצים אחרונים להתבסס על ידי פיתוח ענפי המלאכה והשגת תוספת קרקע. אך בשנת תרצ"ט במלאת עשר שנים לעליית הראשונים, מתברר סופית כי אין להמשיך בישיבת ארעי בפתח תקווה.
בהצהרה שנתקבלה באספה בחודש אב נאמר: "קבוצתנו היושבת זה עשר שנים על מקומה...מחליטה כיום לעזוב את מקום ישיבתה ולחפש לעצמה נקודה אחרת בארץ להתיישבות. נתחוור לנו שהקרקעות העומדות לרשותנו אינן מספיקות לביסוס הקבוצה בתור משק חקלאי עצמאי...בהתאם להחלטתנו הנמרצת להיות קבוצה חקלאית עלינו לעזוב את המקום הזה... ולהקים אי -שם בארץ משק חדש בתנאים מתאימים...יש לבחור בסביבה המאפשרת יצירת גוש של קבוצות תנועתנו. המקום החדש צריך לערוב לנו שגם להבא נוכל לשמש את התנועה הקבוצתית של הפועל המזרחי...."
בתוקף החלטה זו פנו לתור מקום לישוב קבע.
מן המקומות השונים שהוצעו נפלה הבחירה, לאחר דיונים נוקבים, על המקום בו אנו יושבים היום.
הן מצד רבים מן החברים והן מצד המוסדות המיישבים, ובראשם מנחם אוסישקין, נודעה חיבה יתרה לרעיון של הקמת קיבוץ דתי ולצדו ישיבה גדולה בקרבת מקום ליבנה ההיסטורית.
ביום ט"ז מרחשוון תש"א יצאה הפלוגה הראשונה, בת שמונה חברים לעבד את אדמות יבנה שזה עתה נגאלו.
17/8/1966
|
|
|
|
