לסיכום מחצית שנת קיומו של גרעין "אחיעזר" י"ב בשבט תשי"ב
ראשיתו של גרעין אחיעזר היה באיחוד הפורמאלי של שני הגרעינים, אשר היו בחברות הנוער ביבנה(חברת אחיעזר, והחברה שעברה מגבעת וושינגטון) ליכודו הממשי של הגרעין בא בתקופת הסמינריון בירושלים, אשר נערך בחודש-תשי"א.
האווירה של ההרצאות, השיעורים והלימוד העצמי הייתה נוחה לגיבוש וליכוד חברתי, ואף אווירת ירושלים המיוחדת , ורמת הלימודים הגבוהה הוסיפו נופך משלהן להרגשה הכללית , שאכן הסמינריון הזה מילא את תפקידו כראוי, הן לגבי הכלל והן לגבי הפרט. מאחר שהחברים
חזרו לקבוצה עמוסי ידיעות חדשות וחוויות שלא תישכחנה במהרה .
אחרי שחזרנו לקבוצה היה עלינו להמשיך את הכשרתנו. למרות ניסיוננו הרב אשר רכשנו לנו במשך זמן היותנו בקבוצה התחלנו כאילו על לוח חלק, מאחר שכל הנתונים השתנו.
אמנם קיבלנו הארכה של תקופת ההכשרה, אך ברור היה לכולנו שלא נוכל להמשיך באורח החיים שהתרגלנו לו. (חצי יום עבודה וחצי יום לימודים ) ונצטרך לשנותו במקצת. בעצמנו תכננו לנו
תוכנית ולפיה חולקה תקופת המשך ההכשרה ( בחצי השנה הקרובה) לשלוש:
1) ימי עבודה שלמים(חודשיים ראשונים)
2)ימי עבודה של 6 שעות ו-4 שעות לימודים(כשלושה חודשים)
3)ימי עיון סמינריוניים (כחודש ימים)
לימי העבודה השלמים היה יתרון, אך גם חסרונות בצדו: מצד אחד הייתה לנו אפשרות להשתלם יותר טוב בעבודתנו, ללמוד יותר טוב את המקצוע, אך מאידך קשה היה המעבר
הפתאומי מחצאי ימי עבודה לימי עבודה שלמים. זה התבטא בייחוד בצד החברתי. כי מאחר שהחברים היו עייפים אחרי יום עבודה לא היה בכוחנו לקיים פעולות סדירות ואין צריך לומר שעורים סדירים.
במובן זה חל שיפור כאשר הגיעה התקופה השנייה של שש שעות עבודה וארבע שעות לימודים.
כי היא בעצם שמשה כעין מעבר טבעי בין משטר של חברת נוער ובין סדרי עבודה רגילים בקבוצה. בדרך כלל עבדנו באופן רצוף ואף זה דרש מאמץ קל.
בשעות הלימודים הצלחנו לקיים יום יום ארבעה שעורים. תוכנית השעורים הייתה שלושה
מקצועות קלסיים(היסטוריה, ספרות, מחשבה) ולימודי יהדות(תלמוד, נ"ך)
תוכנית זאת לא הצליחה לעניין את כל החברים. נוסף על כך גררה חדגוניותם של המקצועות חדגוניות של מורים. למרות הליקוי הזה יש לומר גם הרבה לשבחם.
ראשית הרמה הגבוהה של השעורים שהספיקו להקנות הרבה ידיעות לחברים.
אך לדעתי ההישג העיקרי היה עצם הכנסת השיטה החדשה של שילוב לימודים ועבודה בפרופורציה אחרת מזו הנהוגה בחברת נוער רגילה.
היה זה ניסיון לא לפגוע בשעות הלימוד למרות הגדלת שעות העבודה. יש לקוות שהשפעת התקופה הזו תהיה ניכרת גם כאשר נתחיל במשטר חיי עבודה רגילים ותתבטא בקיום מסודר של חוגים ושעורים.
בתקופה הנ"ל-בחנוכה- קיימנו יום עיון על הנושא "דרכו של הקיבוץ הדתי ", בו הובררו שאלות אקטואליות וגם יסודיות, המעסיקות את כולנו, אך כמובן שבמשך כמה שעות אי אפשר למצות ולהבהיר את כל השאלות על הנושא הזה ולכן יש צורך חיוני שימי עיון מסוג זה יישנו לעתים קרובות יותר.
מהסמינריונים נערך עד עכשיו הראשון מהם, אשר הוקדש ללימודי החקלאות.
מרצים-הן מחברי הקבוצה והן מבחוץ- הרצו לפנינו על נושאים כלליים בחקלאות ועל בעיות חקלאיות מיוחדות לא"י. הסמינריון היה מכוון לא רק לחברים העובדים בענפי החקלאות, אלא גם לעובדים בענפי המלאכה או השירותים, מתוך הנחה נכונה, כי ידיעות ראשוניות בחקלאות, והכרת בעיות המשק החקלאי בא"י, הן ענינו של כל חבר בגרעין התיישבותי, ואף אם אין מלאכתו בענף חקלאי.
הסמינריון הבא יתקיים אי"ה שוב בירושלים ויוכן על פי המתכונת של הראשון למרות עובדה זו הוא ישונה בהרבה, לא רק בחומר שיילמד, אלא בעצם מטרת הלימוד, בעוד שבראשון המטרה הייתה לקבל גישה ללימוד, מטרת הסמינר הזה תהיה בעיקר להספיק לעבור על פרקים מסוימים מהתנ"ך
והמחשבה הישראלית.
יש לקוות שאף הסמינריון הזה ימלא את תפקידו.
ניסיתי לסקור ולסכם את התקופה האחרונה בהכשרתנו. עדיין מוקדם מידי לדון עליה ולהעריך אותה . ועל חשיבותה נוכל לעמוד רק ברבות הימים.
14/12/1951 מ?
|
