מרודגס ליבנה - ליבנה!

 מ"רודגס ל"החולה" או ל"יבנה" ?

בשנת תרצ"ט מלאו עשר שנים לקבוצת רודגס. מאחוריה מסתתר מטען כבד של מפעלים והשגים. הגיע הזמן שתדאג ותעשה לביתה...

קטעים מנוסח ההצעה, שנתקבלה באסיפה הכללית של קבוצת רודגס, בחודש מנחם-אב תרצ"ט.

                        "קבוצתנו היושבת זה עשר  שנים על מקומה,  והשקיעה במשך עשור זה מאמצים כבירים הן בעבודה והן בכספים לשגשוגה והפרחתה – מחליטה כיום לעזוב את מקום ישיבתה, ולחפש לעצמה נקודה אחרת בארץ לשם התיישבות. החלטה זו אינה קלה כלל ועיקר. גורמים חשובים מחייבים אותה, ואנו באים אליה אחרי דיונים רבים.

כשבאנו ארצה לפני עשר שנים, היינו הראשונים בתנועה הקבוצתית של הפועל הדתי... בחרנו אז באדמה שהועמדה לרשותנו ע"י חברת "סאלוונדי" כי מצד אחד לא ידענו להעריך הצעה  זו כיאות, ומאידך לא היתה לנו שום בחירה או ברירה אחרת...לא רצינו להסתפק בשכלול יישובנו אנו בלבד, וקיבלנו על עצמנו לדאוג לגיבושה של תנועה קיבוצית רחבה, על ידי קליטת עליה במימדים גדולים, חינוך עליה זו ברוחנו, מלחמה על זכותנו במפתח של העבודה בארץ, הנחת היסודות לחיי הקבוצה הדתית, קליטת נוער דתי עולה והוצאת שליחים לגולה. מן הקבוצה שלנו יצאו שש פלוגות שניסו להרחיב את גבולנו, ולהקים רשת של נקודות חקלאיות של הקיבוץ הדתי. כל יציאה לוותה בזעזועים פנימיים ומשקיים... בעת ובעוה אחת עם הדיונים על יצירתה של טירת צבי שהתנהלו אצלנו ברודגס, התחלנו אף אנו לעסוק בדיונים על הצורה הסופית של קבוצתנו. אז נתחוור לנו שהקרקעות העומדות לרשותנו אינן מספיקות לביסוס הקבוצה בתור משק חקלאי עצמאי..."
"על כן אנו עומדים בפני המוצא היחידי שנשאר לנו בהתאם להחלטתנו הנמרצת להיות קבוצה חקלאית: עלינו להחליט לעזוב את המקום הזה... ולהקים אי שם בארץ משק חדש בתנאים מתאימים... המקום החדש צריך לאפשר לקבוצה הקמת משק חקלאי רחב ומגוון..."

בתוקף ההחלטות הללו החלו אנשי הקבוצה, יחד עם המרכז החקלאי של הפועל המזרחי, להתעניין בחיפוש מקום מתאים להתיישבות. תחילה שמו את פניהם לעבר הגליל לסביבת החולה. "מצודות אוסישקין" היו אז בעצם בנייתן, ומנחם אוסישקין ז"ל תמך מאד ברעיון התיישבותו של קיבוץ דתי מיסודו של הפועל המזרחי במסגרת ה"מצודות, שנקראו על שמו. הובא בחשבון בשטח המשתרע ליד מקורות הירדן בסביבות במעין "פאניאס". החברים החלו ללמוד את הסביבה ההיא, ולשם כך נשלחה פלוגת עבודה ראשונה לראש פינה כדי לעבוד בסביבה, ללמוד את אקלימה, תנאי הקרקע והעיבוד. אולם בינתיים הופיעה ההצעה על התיישבות ב"יבנה", בדרומה של הארץ – החברים הכריעו לטובת ההצעה הזו.
כמה גורמים השפיעו על הקבוצה להעדיף את ההתיישבות ב"יבנה" על התיישבות בצפון החולה. אמנם החולה טומנת בחובה אפשרויות חקלאיות רבות והיא שופעת מי מעיינות, ואף על פי כן – ריחוקה ממרכז הישוב, ייטול מהקבוצה את האפשרות לשמש גם להבא כמקום מרכזי לתנועה הקבוצתית הדתי. אחרי ששאר נקודות ההתיישבות הקיבוצית של הפועל המזרחי נמצאות ברובן באזורי הספר, הכרחי הוא שהוותיקה בקבוצות תישאר במקום מרכזי. נוסף על כך, התברר כי קיימים קשיים מרובים ליצירת גוש התיישבותי דתי בצפון החולה. ההתיישבות הגושית, היינו הקמת כמה יישובים דתיים בסביבה אחת, הפכה כבר מזמן לאחד העקרונות בביצוע מפעל ההתיישבות.  לא יתכן לבודד ישוב דתי בסביבה חפשית,  שכן דבר זה עלול  להפריע ולהתנקם במובן הרוחני והחברתי, בשטח העזרה ההדדית הבין קבוצתית.
כל הגורמים האלה הכריעו את הכף לטובתה של ההתיישבות ב"יבנה".