הדסה בוכאסטר 21/4/1978
פרק בתולדות טיפול ילדים
כשאנחנו מטיילים היום במשקנו ומתבוננים במבנים השונים, במיוחד באזור הילדים, אנחנו רואים בעיקר בנינים חדשים. . בנינים שנבנו במשך העשור האחרון. הבה נהרהר קצת בעבר, ניזכר מעט בבניינים הישנים שעמדו במקום החדשים ובתולדותיהם. נתחיל מהסוף: הבניינים האחרונים שנבנו הם בתי הנעורים. לפני כן נבנו הגנים היפים שלנו, במיוחד הגן הצבעוני שהוא החדש ביותר.
מי עוד זוכר את הגן הכחול הישן(בית גוטספילד) , את הצריף הפיני ובית סוכנות שכולם שמשו לנו גם כגנים? נמשיך בפעוטונים, פעוטונים א-ג כבר אינם, נשאר לפליטה רק פעוטון ד', שכיום משמש לנו(לצערי) כארכיון. וסוף סוף אנו מגיעים לבית התינוקות שנבנה בשנת 1961 תשכ"א.
על תולדות בית התינוקות אני רוצה לספר היום.
את בית התינוקות אני זוכרת החל משנת 1943-תש"ג. השנה בה דינה נולדה. בשנה זו בית התינוקות שכן בתוך "בית גוטספילד".
שישה תינוקות היו בתוך כל אחד מארבעת חדריו.
המטפלות המסורות דאז עשו הכל כדי להקל עלינו(האימהות) בתנאי צפיפות אלה.
כל המטפלות דאז עובדות כיום בעבודה אחרת, פשוט התרחש בינתיים חילוף דורות. נדמה לי שבין המטפלות הראשונות בקיבוץ הייתה מרים אשר וקצת נעקוב אחרי דרכה.
עוד ברודגס החליטו שמרים תלמד את מקצוע טיפול תינוקות כדי שאחרי ההשתלמות תטפל בדור התינוקות הראשון ברודגס.
כפי ששמענו, במיוחד מפי החברות הוותיקות של טירת צבי, היא עבדה במסירות יוצאת מן הכלל.
אז שיטות העבודה בטיפול ילדים היו שונות מאלה של היום.
לא נתנו לאימהות לטפל כל כך הרבה בתינוקן כמו שנהוג היום.
אבל ב"ה למדנו במשך השנים כמה חשוב שדווקא כל אימא תטפל בילדה, במיוחד בחודשים הראשונים של חייו.
כשעברנו מרודגס ליבנה שמחנו מאוד בבית התינוקות החדש-בית גוטספילד.
בין ארבעת החדרים, באמצע הבית היה גם מטבח ילדים ויותר מאוחר מטבח לתינוקות.
הצפיפות הייתה רבה. בצד אחד של הבית היו תינוקות, בצד שני גמולים ופעוטים, שבכו הרבה, כי בתוך לול אחד עמדו בדרך כלל 6-4 ילדים.
גם מחלות הועברו מחדר לחדר, אך המטפלות לא התייאשו והחזיקו מעמד גם בתנאים קשים אלו.
במשך הזמן למדנו שאי אפשר לטפל בתינוקות בצפיפות כזאת.. נבנה בית תינוקות חדש, פעוטון ד' של היום. שם היו רק שני חדרי תינוקות ושירותים.
מרים ואיתה כל המטפלות האחרות עברו עם התינוקות לשם. אבל נראה שלא רוו נחת רבה מהבית החדש הזה. עשו בו הרבה שגיאות בבניה . השירותים לא היו מוצלחים. העבירו הרבה פעמים שילשול מתינוק לתינוק ע"י זה.
בזמן הזה עוד לא הכירו תרופות אנטיביתיות וכל מקרה של שלשול בבית התינוקות גרם להרבה צרות. לפעמים השקו תינוק חולה כל שעתיים במשך הלילה והיום. אלה היו תקופות קשות גם לאימהות, למטפלות ולשומרות הלילה.
לא יכלו להלין תינוק בלילה בבית ההורים, כי התנאים לא התאימו לכך. מצב הבריאות של התינוקות הושפע לרעה ע"י הצפיפות בחדרים(5-6 תינוקות)
ועל כן החליטו להעביר אותם לבית עם חדרים קטנים יותר. ארבעה תינוקות לחדר לכל היותר.
התאימו את אחד הבתים הראשוני לבית תינוקות, סגרו את המרפסת, הוסיפו מטבחון ושירותים ושוב העברה! מרים הייתה בין אלה שכוונו את השיפורים והשיפוצים בטיפול תינוקות.
בינתיים האימהות השתתפו יותר בטיפול ובילו יותר זמן במחיצת התינוקות. במיוחד זכורות תקופות האיזולציה, תקופה שאסור היה להוציא את התינוקות מביתם בגלל מחלות מידבקות אצל ילדים יותר גדולים כמו שעלת וכד'
כל האימהות הסתובבו אחר הצהריים בבית הקטן הזה, גם על הדשא ומרים בשקט ניסתה להרגיע את כולן.
בשנת 1960-תש"ך החליטו סו"ס על בניית בית תינוקות חדש. מרים במיוחד טיפלה בתוכניות השונות לבניית הבית החדש. הים בית התינוקות הזה משמש אותנו בנאמנות לכל הדור הצעיר. מרים ניסתה להתחשב בכל צורכי התינוקות והאימהות יחד, גם בשטח וגם בכל סידורי הפנים.
כמובן שיש עוד תמיד מקום לשיפורים. במיוחד מחדר הבידוד זכיתי להינות. בתיה שלי גרה בו לבדה במשך שנה שלמה, וזכתה בטיפול המסור של מרים באותו זמן.
כך עברו השנים ומרים כבר טיפלה בנכדים של האימהות הראשונות מרודגס
היא גם הספיקה ללמד ולהורות דור חדש של מטפלות, שגם הן עובדות היום באותה דאגה ומסירות שלמדו ממנה.
כך עברו השנים ומרים כבר טיפלה בנכדים של האמהות הראשונות מרודגס. היא גם הספיקהללמד ולהורות דור חדש של מטפלות, שגם הן עובדות היום באותה דאגה ומסירות שהן למדו ממנה.
עכשיו נאחל למרים ולכל יתר מטפלות התינוקות שתזכינה לראות שתינוקות אלה יגדלו ויתחנכו לחבים ויהודים טובים, בריאים ומוצלחים שגם הוריהם וחבריהם ירוו מהם נחת ושמחה
|
