חברת השמירה (מאמר היתולי לפורים)
הקביעה כי אנו חיים בחברה שמרנית מעוררת אצלנו תגובות מעורבות. ישנם חברים שיראו זאת כהאשמה חסרת-שחר, אחרים יתלבטו ויסכימו כי יש בה מן האמת, ואולי אף אחדים יקבלו זאת כמחמאה. ברם, ניתן לקבוע על פי המציאות שאין להתכחש אליה, כי אנו חיים בחברת שמירה : הצגת העובדות להלן תוכיח זאת מעל לכל ספק. מגמת מאמר צנוע זה זה להעמיד את הנושא בפרספקטיבה חיובית ולהסיק את המסקנות המתחייבות מכך.
כאשר רכב אלכסנדר זייד(דודו של חברנו אלכס) על סוסתו בחולות ראשון לציון- לא חלם כי שלושים שנה לאחר תקומת מדינה יהודית עצמאית ימשיך בן גיסו את מסורת השמירה, גם אם בדפוסים חיצוניים שונים ובהתפתחות מסוימת של העקרונות.
תנועת "השומר" כתבה פרק מפואר בתולדות קוממיות ישראל בעת החדשה והגיע זמן שאנו נכיר בכך שחברתנו מוסיפה פרק לאותה היסטוריה. למרות האפרוריות- לכאורה שבעשייה היום-יומית מהווים גם אנו חוליה באותה שרשרת של מעשי-תהילה.
ואכן שרשרת השמירה לה אנו קשורים(או כבולים) הינה ציר מרכזי בחיינו. ואם בתולדות קוממיות עסקינן, לא אחת מתקומם החבר על כך ששמירה זו או אחרת שיבשה את תכניותיו, על שבוע עמוס שמירות במיוחד , ולפעמים על עצם הנחיצות ו/או היעילות שבשמירה.
ופה המקום לתאר תיאור תמציתי ומרוכז את סוגי השמירות. נעסוק, כמובן, באותן שמירות האופייניות כמעט בלעדית לחברה שלנו, ונציין רק שהן באות בנוסף לאחרות המצויות בחברה הישראלית כולה(כגון שמירת מסורת, שמירת דיאטה וכו')
שמירת ערב: לאחר רמזים והפצרות, תחנונים, איומים, מצליח שומר הערב להפריד בין ההורים לבין יוצאי חלציהם ונשאר לבד בפעוטון עם שנים-עשר המופלאים. תפקידו לשמור- בעיקר על עצמו ועל יציבות –נפשו עד אשר יגיע מלאך השינה הגואל אותו מכל רע....יש והשומר מביא איתו ספר או עיתון ומסתגר במקלחת בתקווה כי יוכל לנצל את הזמן לקריאה. טוב לא כאן המקום לנפץ אשליות.
שמירת ביניים: כשמירה הקיימת זמן קצר בלבד קשה לדייק בציור קווי האופי שלה, ובכל זאת מצטיירת תמונה כלשהי.
שומר ביניים שם פעמיו לעבר בית התינוקות לסקור סקירה ראשונית את הנשמע בשמרטף, בהתקרבו לאזור מגדל המים קולטות אוזניו הזמנה קולנית
להתייצב בפעוטון . הוא מזדרז לכיוון ובהיכנסו מוצא את שומר הערב שרוע על רצפת המקלחת, מורט שערותיו, ודפי העיתון פזורים לכל עבר. ובכן טעות בידו. לא מפה הגיעה ההזמנה אשר בינתיים נעשתה קולנית ותובענית יותר והשומר-ביניים אץ-רץ אל הפעוטון הסמוך. כאן מתחיל מסע דילוגים שבמהלכו מנסה גיבורנו ליישב את כל הסכסוכים באזור ובסופו גומלת בו החלטה נחושה שבפעם הבאה "ימכור" שמירה זו לזוגתו, שתחיה.
שמירת לילה: אם אמרנו ששמירה היא ציר חיינו הרי ששמירת לילה היא ציר השמירות. סביב שמירה זאת סובבות יתר השמירות. קביעת האשמורות של שמירת-לילה היא פועל יוצא של "עשיית סיבוב" ולעתים קורה שבהתמודדות בין הילד שהתעורר לבין שומר הלילה יוצא האחרון מסובב.
בבית התינוקות פועל השמרטף בצמוד לשידורי ישראל, והלילה כולו סימפוניה: פתיחת וסגירת דלתות ותריסים, עוד שמיכה פחות שמיכה, מוצצי! תקרא לאימא! "מיצי" " שלווה"! -וזאת ,כמובן, רוצים לא רק הילדים, אלא גם השומרים.
שמירת חצר: זקני יבנה יודעים לספר ,כי פעם היה לזה קשר לשמירה ולחצר.
בהתפתחותה הנוכחית שמירת-חצר מורכבת בעיקר מן האלמנטים הבאים:
התרועעות קצרה עם הפרות ברפת, ארגון התוהו ובוהו בחדר אוכל לאחר הסרט ביום ג', טכס איסוף הכביסה במסגרת "מלווה מלכה", ושירות יקיצה לתוך השעות הקטנות של הלילה.
שמירת רכב: יש למהר ולהסביר ששומר-רכב אינו שומר על הרכב.
שומר-רכב שומר על הקיבוץ. לשמירה זו היבטים ביטחוניים וכלכליים סבוכים למדי. יש אומרים שדווקא בלילי-שבת וחג- כאשר, כמובן, שומר-רכב הופך להיות שומר-רגל או שומר-שבת- או אז נעשית שמירה זו יעילה וכלכלית יותר.
אבל מוטב שאת הוויכוח הזה נניח למומחים בענייני ביטחון וכלכלה.
שמירת תיכון: הזאת שמירה יוצאת דופן. מכל השמירות שצוינו לעיל קרובה שמירה זו ביותר לצורה הקלאסית של שמירות. שומר-תיכון מפטרל באזור פחות או יותר מוגדר ותפקידו לשמור פשוטו כמשמעו. השעמום הוא חלק בלתי נפרד מהשמירה. ללא ספק יהיה זה מעניין ומאלף לעשות סקר איך מעביר שומר-תיכון את זמנו ובמה מפיג הוא את השעמום .
. אבל, שוב, זה נושא לחוקרים ולא כאן המקום להרחיב את היריעה.
ראינו, אם כן, שבחברה שלנו תופסת השמירה מקום מרכזי, ומן הראוי שנגדיר לעצמנו ביתר בהירות את יסודותיה הרעיוניים.
לא ייתכן שנמשיך כמיתוך שיגרה וניתן לתנאים להכתיב את התפתחות השמירה. עלינו לפעול מתוך הכרה ומתוך יוזמה אם ברצוננו לשמור על הערכים בהם אנו דוגלים. ימי הפורים קרבים ובאים וזהו הזמן לצאת בקול קורא לאנשי הרוח בקרבנו להשתית יסודות, לגבש עמדות, לבצר ביצורים, לגדור גדרים, ללמוד ללמד- לשמור ולעשות. יעקב וכמן 17/3/1978 |
