הטיול לירדן
אשרי העם שככה לו - הדסה בוכאסטר
בחזרתנו מהטיול ה'מפתיע' אני קודם כל רוצה להודות לכל אלה אשר השתתפו בארגון וביצוע המבצע הזה, שלא היה פשוט כלל וכלל, לא בהכנתו ולא בביצועו, אדרבא, היה קשה ומורכב. אנחנו יכולים להיות גאים שזכינו בדור צעיר כזה, שדואג להוריו ול"זקניו", לא רק לדברים החיוניים של יום-יום אלא גם להנאות החיים ולבילויים. המשיכו ככה לזכות במצוות!
ב"ה חזרנו כולנו בריאים ושלמים ממרחביה הענקיים של ממלכת ירדן, אמנם עייפים, אבל כל מאמץ שנעשה היה שווה וכדאי בשביל החוויות המדהימות שחווינו.
כל אחד מאתנו שמע וקרא על "הנפלאות", בעבר הירדן, ועל אף הכל היתה לי כל יום לפחות הפתעה אחת שהיתה מעבר לכל הציפיות: אם זה היה בגרש, העוצמה והגודל של הממצאים הארכיאולוגיים, או בעמאן, במסגד המפואר של משפחת המלוכה או שכונת הוילות המהודרת של עשירי עמאן. כמובן שבפטרה לא הפסקנו להתפעל מעושר הצבעים הטבעיים שהקב"ה צבע בהם את יצירתו, ושבני האדם הוסיפו עליהם את מעשי ידיהם, את החציבה הענקית בסלע. כל אלה ועוד גרמו לי כל יום להתפעלות נוספת. כשרואים בעיניים וממששים בידיים את העושר הטבעי הזה ואת מעשי ידיהם של אומנים בני אנוש, הכל נעשה יותר מוחשי ומרשים.
במפלי המים החמים הענקיים סיימנו את שרשרת הפלאות שמצאנו בעבר הירדן. בדרך חזרה לא"י נסענו משך שעות ארוכות מול החוף המערבי של ים המלח, כשברקע הרי יהודה ומגדלי ירושלים.
הפתעה נעימה מסוג אחר היתה היחס הידידותי מצד האוכלוסייה הירדנית, כולל המדריך הערבי, השוטר והנהג. מתי חלמנו על חוויה כזאת?
נאחל לעצמנו שנזכה להשתתף בעוד הרבה חוויות כגון אלה, בבריאות ובשלום. ולצעירים שלנו שימשיכו לגרום למבוגרים הנאה לאורך ימים! 29/11/1996 |
