מפי חנה אפרתי ביום רביעי בערב נתקבלה הידיעה , שמעון אפרתי נפצע ושוכב בבי"ח שערי צדק. הבוקר יצאו חנה ומרדכי חיות לבקרו. חנה מספרת: שמעון נפצע קל, ב"ה . הוא התרגש מאוד לשמוע שעוד חברים רבים אחרים מיבנה השתתפו באותו קרב ושלכולם שלום. אין לתאר במילים את רוח ההתנדבות המורגשת בירושלים. כבר בשער הכניסה הנך פוגש בחורי ישיבה לבושים חלוקים לבנים הממלאים תפקידים שונים. נשים ירושלמיות מכל העדות ומכל הגילים משפיעות כל טוב על החיילים, החל מצרכי הספקה חיוניים כגון סבון, מברשת שיניים, נעלי בית ועד לממתקים, פירות, ספרי קריאה ועיתונים. ראיתי נשים שהביאו צרורות פרחים ועברו מחדר לחדר וערכון לנוי ולתפארת. אף הכיפה שלראשו של שמעון הייתה מתנת רב צבאי. אחרות נותנות פורקן לרגשותיהן וניגשות מחיל לחיל ותוך חיבוקים מביעות את הערצתן והערכתן. הטיפול של הסגל הרגיל והבלתי רגיל הוא יוצא מגדר הרגיל. עוד לא ראיתי את התושבים בהתרגשות כזאת. כל אחד רוצה לעזור ולתת, אף אם נכונות זאת הופכת למטרד. אזרחי ירושלים שמעו לקול הקורא ורבים מאוד הניפו את דגלי הלאום(שכחתי לספר ברשימתי אתמול, שגם בקבוצה הונף הדגל סמוך לתפילת מנחה, דבר אשר הוסיף להרגשת יום העצמאות עליה רמזתי אתמול)
|