קטעי מכתבים מאליעזר בר שלום
מוצאי ל"ג בעומר...ובהשתפרות מתמדת של המצב הגיע ל"ג בעומר, שגם השפעתו אינה ניכרת, לכן הנייר מתמלא לאור הנר ולא המדורה. אני נמצא, כידוע, אי שם בארץ הקודש והיה מאוד נעים לי אילו היו מלווים אותי כובע טמבל קטן, תנ"ך(למקרה שנישאר פה עוד שבוע) ,ממתקים צנועים...
ביתושים אין חוסר וכנ"ל בזבובים, לכן אין צורך לשלוח....(אם המלחמה תיגמר לפני שהמכתב יגיע נא לא לשלוח את הנ"ל) חבל שהנר נגמר!!!
מוצאי שבת...השבת הייתה יותר שבתית מהשבת שעברה, על אף החום שהיה. דרך אגב , אני הרבה פעמים חושב על הבריכה, ואם תמצאו איזה פטנט אז תשלחו לי אותה לכיוון(לפחות את הבריכה הקטנה)
האבק מאשר את העובדה שאני על אדמת הלס של הנגב.
מלווים אותנו עקרבים צהובים לרוב. יודעי דבר טוענים שעקיצתם אינה מסוכנת, אבל יש החולקים עליהם הסבורים שזה לא נעים. אני מאוד משתדל להיות נמנע.
את היתושים אסור להזניח. עקיצה שלהם זה כמו תרומת מנת דם. וכמו כן ענני הברחש לא גורמים תענוג רב.
...דרך אגב אני מברר פה אפשרות של שכירת מזכירה שתקרא לי את המכתבים. אם יש הצעות נא להודיע.(מסקנה –לא צריכים להגזים)
יום שני (יום ראשון של קרבות)
..ולאחר יום מלחמה ארוך מאוד, שנצלינו בו מתחת לשמש הגיע לילה.
אני מניח שגם אתם בין הערים וקשה לישון בשעות המאוחרות האלה. מרחוק אנו שומעים הדי התפוצצויות ורואים הבהובי אש- צהל נלחם, וכמו תמיד –מנצח.
הטייסים עשו עבדה אדירה, קשה להאמין, אבל אלו עובדות.(במשך הזמן תדעו גם אתם).
במשך היום הגבול הלך והתרחק מאתנו- מעודד...
היום הראשון והשני של הלחימה
|
