בימי מלחמת ששת הימים                                     בקיצור מן הבית
בלי כוונה תחילה, אך בבהירות רבה מתחילים להיזכר, ומן הזיכרון להשוואות- איך היה אז ואיך היום. וה "אז "מתפצל לשניים: ממלחמת השיחרור הממושכת עם פינוי המשפחות ועם הרגשת החזית יום יום ועם האווירונים המצריים שחגו מעלינו באין מפריע, עד שמצאו את המטרה המבוקשת, הטילו את אשר הטילו והסתלקו. ועוברת המחשבה למבצע סיני שהיה מבצע קצרצר , והנשארים בבית עוד לא הספיקו לחוש במצב המלחמתי וכבר בא אל סיומו.
ומה חדש היום, בשעה זו, עוד לפני התחלת קרבות כלשהם: לא נמנה סעיפים ולא נמיין רק הרהורים מקוטעים עולים: מלחמת השחרור: הדור הראשון לוחם, נשים וילדים מועברים לעורף, לעורף הקשה ואולי יותר קשה מאשר לבעלים בחזית. סיני- הוותיקים נשארים כבר בבית בתפקיד פעיל. בקרבות משתתפים חברים עד גיל 40., ובעיקר העציונים וביניהם ראשוני בנינו, דור שני לחיילי הגנה וותיקים.
והנה היום: רבים הם המפקדים, דאז, הלוחמים הוותיקים שהוצאו מכלל פעולה. ליבם מפרפר מעט. לא רגילים שאינם תופשים עמדה חשובה במערך.
ומאידך יצאו נוסף על העציונים הנאמנים עשרות בני משק, שכבר סיימו את שרותם הצבאי. הם מתווספים לעשרות בנינו המשרתים כעת בצה"ל.
כאז כן עתה חופרים שוחות, מכינים מקלטים, דרוכים לקראת הבאות.

"מועדון החבר" נפתח והיה זה דבר בעתו. כאן תפגוש לעת ערב את הקהל הקדוש הרב של אלמנות הקש כדי להסיח דאגה, כדי לעלעל בחוברות וללגום כוסית קפה. אחרים מעבירים את הזמן במשחק שקט. כל אחד ימצא כאן את אשר הוא מחפש.
כבר חרגו מן ההחלטות המנחות הראשונות. השבוע פתחו את המועדון גם בימים שלפי החוק היה חייב להיות נעול. וטוב כך. אף הזמינו את חברי ההכשרה לבוא בשעריו
-------------------------------------

אכן חברי ההכשרה , הם שמעו את גזירת נשיאם, לארוז חפצים ולחזור הביתה. אחדים גם קיבלו מברקים מהוריהם עם צו גיוס להתייצב בחוג המשפחתי. אך לעת עתה כולם נשארו בשעה גורלית זאת ואינם נחפזים לקיים מצוות כיבוד אב ואם, כי צו האומה עדיף.
--------------------------------
גם הילדים הקטנים התרגלו למצב. חיש מהר "נולדו" משחקים חדשים ההולמים את השעה. הם חכמים ויודעים הכול. לא נורא, שלפעמים מחליפים את הדמויות המשתתפות בעיצוב פני ההיסטוריה של היום, הכוונה היא רצויה.
וכך נמשכים החיים ערב ש"ק פרשת בחוקותי , כאשר נקרא את הפסוקים הנשגבים, ההבטחה המפורשת:....ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם בארצכם.
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם. ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב. ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו אויביכם לפניכם לחרב...
ד' , היה נא בעזרנו, ויקוימו בנו ההבטחות של פרשת "בחוקותי" "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" .
 

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|ניהול אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות