קבוצת יבנה, כ"ט תשרי תש"ו עשה שבתך חול ואל תזדקק לועדת העבודה ליל שבת, חבר יוצא לשמירה קבועה, אע"פ שלא הגיע תורו. שומר הוא בלילה הזה,כי זקוק הוא ליום חופש לימות החול לשם סידור עניין החשוב לו ביותר. ותמה אני תמיהה רבה. הן חבר זה מדקדק במצוות, בקלות כבחמורות, ואיך לא נקפו לבו לעשות את שבתו חול בכוונה תחילה על מנת לזכות לתמורה של יום חול? נראה לי כי לא חש מה גדול הנזק הדתי והחברתי, העלול לצמוח מבקשה מעין זאת. הנה, יחזר חבר על פתחי שומרים הקבועים, מדי שבוע בשבוע, יאסוף לילות שבת וכעבור זמן "יזכה" בשבוע חופש. כמובן אינן חסרות טענות שכנגד: אין כאן חילול שבת ח"ו, כי עושים אנו את המותר ע"פ דיני ישראל. ועד כמה שיש כאן אבק של חילול שבת, מעין מעשים של חול, ליל שבת. חבר יוצא לשמירה קבועה, אע"פ שלא הגיע תורו. שומר הוא בלילה הזה כי זקוק הוא ליום חופש לימות החול, לשם סידור עניין הרי הכרח הוא לשמור והכרח לא יגונה כידוע. ואם השמירה מוכרחה למישהו ממילא אין זה חשוב אם חבר פלוני ישמור או חבר אחר. כמובן, לא ברצון הוא מגיע לפתרון זה, אך מה לעשות, ואינו מאמין כי ועדת עבודה תדע להעריך כמוהו את דרישתו הדחופה, כי חסרים עובדים ויש להספיק. מוטב לחסוך את השורה של חקירת שתי וערב "ולהסתדר" כך בלי רעש, והכל יבוא על מקומו בשלום... מכיוון שאין כאן מקרה בודד, אלא רמז לגישה כללית העלולה להתפשט, הננו מחויבים להגיב תגובה ציבורית ברורה: לא זו הדרך. צורת חיינו, הכרח המציאות שלנו, מחייבים לפעמים סידורים עדינים שאינם מספקים בכל את הרגשותינו. (דוק, איני טוען שהנם בניגוד להלכה מפורשת). מדלית ברירה נטלים אתם מתוך ידיעה כי בכוחנו לשמור על רוח ההלכה. אולם יש ובמו ידינו – ע"י מעשה פעוט חסר חשיבות כשלעצמו – הננו פוגמים ברוח זו. במקום שהיינו מצווים על משנה זהירות ואף על לפנים משורת הדין. הנה התורנויות הקבועות בשבת במטבחים ובבית התינוקות קשות ביותר. שעות העבודה מרובות יותר מן השעות של יום עבודה רגיל. טוב שיש תמורה ליום עבודה של שבת. החבר זקוק למנוחתו. אך ניזהר שבקנה המידה בקביעת החזר לא יימצא הצורך הפרטי של החבר להסדרת ענייניו בעיר וכו'.
אם יש עניינים שסידורם אינו סובל דיחוי – וכמובן ישנם כאלה – מוכרחים למצוא את האפשרות לכך בתוך מסגרת הסידור היומיומי. אך פתרונות כמתוארים לעיל, משמשים תעודת עניות לצורת חיינו – וללא הצדקה. הפחד שמא ועדת העבודה לא תקבל את נחיצות השעה הדחופה אינו מבוסס כל עיקר. תפקיד הועדה לסדר חברים לעבודה. במקרים מסוימים עליה גם לשחרר חברים מן העבודה אם יש לכך נימוקים משכנעים. והיה אם ועדה זו לא תקבל את הנימוקים – ואין לשכוח כי היא עובדת תחת לחץ בלתי פוסק לספק את צרכי ענפי המשק – הרי קיים מעמד אחר, ועדת חברים, אשר יוכל להכריע אם לדחות את הדרישה או לקבלה, ויהי מה. לא נסכים כי הציפייה לקראת יום השבת הגונזת בחובה צפייה למנוחה ולקדושה גם יחד, תיהפך מרצון לצפייה לקראת התמורה, אשר לא תאחר לבוא.
|
