יומן המשק ב' מרחשוון תש"ב 1, 10..1941 מה קורה ביבנה:
עם העברת המחנה למקום הסופי לובשת הנקודה צורת מחנה קבע. אמנם הרבה סידורים במקום הם עדיין ארעיים, אבל בכל זאת יש לך ההרגשה: "בזה אנו מקימים פה את ביתנו".
מכירים כבר את הקווים הראשיים של תכנית המחנה, את מקום האזורים השונים, וע"י כך נראה היום המחנה יותר מוקטן, במקום שחשבנו קודם שהוא אין סופי.
בנסעך מגדרה לגן יבנה הנך רואה ממרחק של קילומטר את המחנה שמתוכו מתרוממת הסככה למכונית הדומה למוסך-אווירונים. אתה מתקרב למחנה, ורואה מספר בניינים וצריפים. בכל פינות המחנה עובדים.
ע"י הכניסה עומד בית הבאר, המכונן מרכיב את המכונות בעזרת חבר אחד מאתנו. לפי דבריו בשבוע הבא יהיו מים.
על יד בית הבאר נמצאת ערימת קש לא גדולה. יש לקוות שבשנה הבאה נצליח להקים ערימה בצורה קצת יותר אסתטית.
בדרך מהכניסה לחדר האוכל מונחים צינורות במספר לא קטן, המיועדים לרשת ההשקאה. בית האימון המועבר משמש עתה לחדר האוכל ומרכז הנקודה. אין להכיר מבחוץ מה שהוא מכיל בפנים: מטבח רחב ידיים, חדר אוכל ובו 3 שולחנות, כמה ארונות, ארון הקודש, וחדר דירה. הלול מחולק ע"י מחיצות של מחצלות.
כל חבר הבא מרודגס נשאל מיד: "הבאת ירקות? מה עם האורז? מתי יבוא מאיר לתיקון נעלים? הבאת בגדי עבודה" ועוד כל מיני שאלות שמזכירים אותך מיד לדאוג לקשר יותר חזק בין שני המחנות.
על יד בית האימון עומדת חבית המים, שבה מובילים יום יום מים לצרכי בית ובנייה. חבית זו מעלה זיכרונות נעורים מימי גרינגסהוף – רודגס, בייחוד הביצה מתחת לחבית.
בכמה מטרים מרחק מכאן נמצא "מלון" המחנה: ליפט משפחת פלק. בחדר זה מקבלים את האורחים השונים שבאים למקום.
מהליפט עד לסככה מובילה שדרת אהלים (ישרה) לסככת המכונות, גולת הכותרת של המחנה. בפנים מתגוררים כתריסר וחצי חברים, יחד עם הטרקטור וכל שמניו המבושמים.
על הסככה עומד ה"מרכז" של המחנה, מחסן הכלים שבו שולט ומולך "כחבר וככלב" (לפי דבריו) דב שטרן.
לא רחוק מזה מקימים את הסככה לפחות (60 ראש) ועל ידה בונה אברהם ימיני מלבני חומר (תוצרת עצמית) דיר לכלבים.
אתה פונה לאזור דירות. מקודם אתה עובר ע"י היסוד של חדר האוכל. אחרי כל הויכוחים בונים אותו בגודל של 17 מטר. תחת פיקוחו של פועל מגן יבנה מראה גדליהו דלה-טורה את לימודיו בקורס לבנייה, בבניית היסוד מלבני סיליקט. ע"י היסוד כבר נמצאים רוב הקרשים והלוחות, מוכנים להקמה.
עובדים ביסוד של 6 בתים, בבית אחד הקימו כבר את השלד ליציקת הקירות. לליפט שני העומד באזור זה משמש למחסן בגדים ובו 2 מכונות תפירה.
מהמחנה יש נוף רחב ויפה. ממערב בין החולות רואים את הים, ממזרח את הרי יהודה. פרט לצד המערבי מוקף המחנה במרחק של 3-4 ק"מ מחנות צבא שונים. בראותך כמה ממושבות הדרום, עטורות עצים רעננים, ולעומת זה נקודתנו הקרחת, הנך מחליט בלבך לעשות הכל בכדי למהר בנטיעות.
אנו צריכים, ע"י ארגון עבודה טוב, להגיע לגמר בניין בתי הדירה בפברואר-מרץ. בט"ו בשבט יש להתחיל בנטיעות הראשונות. יהי רצון שלא נאחר בזה.
|
