ידיעות יבנה י"ג מנחם אב תשכ"ד 22/7/1964

                                                 עם בוא "קבוצת וסטרוייל"

לפני זמן מה קיבלנו לידינו ספר קטן על המחתרת בהולנד בו כתוב על אנשים, שהקדישו את חייהם ומסרו את נפשם להצלת יהודים.
אחד מהם היה יופ וסרוייל, מנהל בי"ס ע"ש מונטסורי בהולנד. בבי"ס זה הכיר לראשונה את הילדים היהודים, אשר בשנים 1933 – 1940 עברו את הגבול הגרמני להולנד ונקלטו בבית ספרו. ילדים אלה – מה קרובים היו לליבו! לא ניכר כל הבדל ביחסו אליהם לבין יחסו לילדים האחרים ואולי ההפך...
לאחר שהגרמנים פלשו להולנד והודיעו על חוקים מיוחדים לגבי יהודים, עמד יופ לפני שאלות מצפון נוקבות וסירב לחתום על הסעיף ה"ארי" מפני שלא יכול להבחין, עקרונית, בין אדם לרעהו.
ביום בו נתבקש יופ להושיט עזרה ל- 50 ילדים יהודים ולהסתירם במקומות שונים בהולנד, לא היסס אף רגע וניגש לעבודה זו. כך נוצרה תנועת מחתרת על ידי צוות משותף של מדריכי עליית הנוער והתנועה החלוצית ושל מורים בבי"ס של וסטרוייל, אשר נודעה לאחר מכן בשם "קבוצת וסטרוייל".
פעילות הקבוצה לא הצטמצמה בדאגה לילדים אלה, כי מדי פעם נתרבו הדרישות להשגת מקומות מחבוא גם מצד חלוצים, שעבדו בהולנד בהכשרה. במשך הזמן נעשה יותר ויותר קשה לספק, מקומות כאלה, והיה צריך לחפש שיטות אחרות לעזור לאנשים כאלה. ואמנם עלה בידי הקבוצה למצוא דרכים מעבר לגבולות בלגיה וצרפת עד להרי הפירנאים. מי שהצליח לעבור מחסום אחרון זה, זכה בחירות ובשנים 1944-5 נצלו בדרך זו (ובדרכים אחרות) כ- 300 יהודים אשר קבוצות מהם ובייחוד ילדים גם הגיעו לארץ ישראל. כ- 35 פעמים ליווה יופ עצמו קבוצות כאלה עד לרגלי הפירנאים. במסעו האחרון נתפס על ידי הגרמנים, נחקר והוצא להורג במחנה ריכוז בהולנד, בו נפגש עם רעייתו, שותפתו הנאמנה בפעולותיו הנועזות.
ואלה דבריו האחרונים לצעירים, בטרם עברו את הפירנאים:
"עדו ימים ספורים, ידידים, ותגיע שעת שחרורכם. בקרוב, תיכנסו לתוך ארץ חופשית ויהיה מוטל עליכם לבנות את ארץ ישראל כמולדת לכל יהודי העולם. ברם, אל תשכחו לעולם את עבודתם של אלה אשר הודות להם זכיתם בחופש, אלא אשר במותם ציוו לכם את החיים".
בעוד ימים אחדים יסור חלק מ"קבוצת וסטרוייל" אלינו בעת ביקורה בארץ. היא רוצה להתייחד עם זכרו של יופ – עשרים שנה אחרי הרצחו – ב"יער וסטרוייל" על יד קבוצת גלעד, בהרי אפרים.
בשבילנו יום גדול הוא זה, המעלה זיכרונות רבים מן הימים ההם – חנה, כמדריכת עליית הנוער ונפתלי כשותף פעיל בעבודת המחתרת.
אך זכות גדולה מתגלגלת לידי כל חברי יבנה, כי דווקא ביום הראשון לשהותם בארץ, קבוצתנו – בעזרת ישיבת "כרם ביבנה" – תארח אותם האנשים שהיו שותפיו המסורים של יופ וסטרוייל, ובראשם רעייתו ו- 4 ילדיו. נקבל אותם באהבה ובהערצה, אשר להם הם ראויים וראויים.

מפי חנה ונפתלי.

 

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|ניהול אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות