חמוטל דברת-איתן הטיול לשומרון
יצאנו לטיול חורף! כן, כן, בניגוד לציפיות שלנו עצמנו וגם של (חלק מ)סביבתנו, הצלחנו למצוא סידור לחמשת הזאטוטים למשך יומיים תמימים והרשינו לעצמנו להתנתק!
איזה כיף היה!
הטיול היה ממש חוויה טובה, אפשר לומר מושלמת. הקבוצה, המדריך, האזור, הטיולים, האווירה, הנופים, המקומות, המלון ואפילו מזג האוויר החורפי שגרם לחוויה מיוחדת של הליכה בגשם ובבוץ והקוררררררר. הכל יחד תרם לחוויה נהדרת של חופש, בראש שקט ועם חברים.
לשמחתנו – גם הילדים נהנו מהשינוי והוכיחו לנו שזה אפשרי.
לא פשוט להחליט לצאת לחופש ככה סתם, באמצע השנה. היו התלבטויות לפני וחששות. היו גם ספקות – עד כמה להתאמץ למען חופשה כזו ומתי פשוט לוותר ולומר – טוב, עדיין מוקדם מדי כנראה. הקושי למצוא סידור לילדים, התהייה אם זה מתאים להם. וגם עם כל העומס בעבודה. פתאום להחליט שעושים הפסקה – מהבית, מהעבודה, מהכל ועושים משהו אחר. בשביל עצמנו. מאד לא פשוט. האמת – אם לא היו דוחפים אותי לזה, הייתי ודאי מוותרת. קשה לי לפרגן לעצמי מה שברור שאפרגן לאחרים. כולנו הרי יודעים כמה זה חשוב לצאת מדי פעם מהשגרה, לעשות משהו אחר, להיות קצת בשביל עצמך לפעמים. אנחנו יכולים לדקלם אמירות כאלה לחברים שלנו ולעודד אותם לעשות זאת – מבלי להניד עפעף. אבל בת'כלס, כשזה מגיע אלינו - לא תמיד ניישם בעצמנו את ההמלצות שיש לנו לתת לכל אחד אחר. "טוב, נו, זה שונה", "אצלי זה יותר מורכב", "אם הייתי יכולה - בוודאי, אבל באמת שאני לא יכולה.". "אולי ב'עתיד', כשאתפנה קצת יותר...".
אז למדתי לקח חשוב שאני רוצה לשתף בו את כולם: זה אפשרי. פרגנו לעצמכם הפסקה מדי פעם. כשמושיטים לך יד, כדאי מאד לחטוף אותה. (בוודאי כשהיד היא בצורת טיול עם חברה נהדרת, שמאורגן עבורך). כשיש הזדמנות – כדאי לנצל אותה.
הנה אפילו אנחנו עשינו זאת! ותאמינו לי - כולנו יצאנו נשכרים (טוב, אולי לא ההורים שלא רגילים לא לישון בלילה...).
|
|
|
|
