יומן יבנה
דו"ח סיכום תקופתי תש"ד
שנה לבואם של הילדים העולים (מטהרן)
עברה שנה מיום בואם של 20 מילדי הגולה לקבוצה. מטעם הקבוצה היתה נכונות רבה לקליטתם. ציבור החברים ומוסדות הקבוצה ידעו להעריך את התפקיד שהוטל עליהם, אבל עוד בימים הראשונים לבואם התאמתו החששות שהתעוררו בויכוח על קבלתם. והם: א. הסיבוכים שנגרמו על ידי העבר של הילדים. ב. חוסר מסגרת חינוכית מתאימה לגילם.
כמו שאר מקומות הקליטה כן גם אנחנו קיבלנו את הילדים אחרי ששהו כשישה שבועות במחנות הכנה. האווירה הידועה ששררה במחנות אלה היתה הרסנית מבחינה חינוכית וסילפה עוד יותר את המושגים של הילדים על החיים בארץ. במצב זה זקוקים היו הילדים להבראה נפשית מהירה בדרך שהיא אפשרית על ידי מזיגה עם ילדי הארץ או ילדי הקבוצה. ברם, אצלנו לא היתה קיימת שום מסגרת שבכוחה לקלוט אותם.
כדי לסכם את העבודה החינוכית בשנה הזאת נקל להבחין בין 2 תקופות – חצי שנה כל אחת – ראשית הזמן שבו היו הילדים במסגרת מיוחדת. שנית – פרק הזמן שבו התאחדו עם קבוצות של הילדים והנוער הא"י.
בתקופה הראשונה אורגן סדר יום במסגרת הארעית בכלל לימודים (בהדגשה לימוד השפה) ועבודה בענפי המשק השונים. במחצית הראשונה של השנה נתקלו המדריכים בקשיים מרובים – מלבד הקושי העיקרי הנ"ל – והם: אי התאמה בגיל (בקבוצה היו ילדים בגיל 5 – 16) ואי התאמה מבחינה חברתית ולימודית. מצב זה הצריך חבר עובדים במספר שמעל הממוצע. צעד אחרי צעד סולקו קשיים מספר. ארבעת הילדים הצעירים ביותר צורפו לילדי הקבוצה. השאר חולק ל- 3 כיתות לימוד. אבן הבוחן בחלוקה זו היה בהכרח רמת הידיעות. מצב זה גרם מאליו לקשיים חברתיים שאי אפשר היה לסלקם במשך כל התקופה הזאת.
על אף הקשיים הנ"ל חלה תמורה גדולה בנפשם של הילדים במשך אותו זמן. עבודה חינוכית נעזרה בהרבה על ידי שני קווי יסוד בריאים. הרגש הדתי העמוק של הילדים והצימאון ללימודים. נוספה על כך השפעה גדולה על ידי גורמים חיצוניים. כגון היחס של ציבור החברים אל הילדים בחיי יום יום. הילדים קלטו את כל מה שעיניהם ראו. הם תחילו לראות את המקום כביתם. עם כניסתם לעבודה השתנה יחסם אליה: לא היתה עוד עבודת כפיים בעיניהם דבר המבזה את עושיה. ועל כן נקלטו יפה ההסברים שניתנו על ידי המדריכים. כך נוצר הרקע לעבודת הדרכה נורמלית.
בתקופה השנייה חל שינוי גדול בחיי הילדים ובמערכת הגורמים החינוכיים החיוביים. נוצרה מסגרת כללית – חברת הילדים ביבנה – שכללה את קבוצת ילדי פלורנטין לשעבר וקבוצת נוער א"י וגם את קבוצת הילדים העולים. דבר זה יצר אפשרות של מיון מתאים יותר לכל הילדים. ילדים בודדים צורפו לקבוצות שונות ולכתת הילדים הצעירה של ילדי העולים נוספו 2 מילדי הקבוצה. ארבעת הילדים שצורפו אל הקבוצות האחרות מצאו שם את מקומם המתאים ומתקדמים יפה. קבוצת הילדים הצעירים ("עליה" כיתה ד") נכנסה אף היא למסלול לימודי תקין.
הילדים התערו בחברה החדשה והם פעילים בוועדות השונות של חברת הילדים וערים לכל המתרחש בה.
בסיכום ממצה של השנה כולה יש לומר: היתה התקדמות ניכרת בכל השטחים על אף שהיו ועדיין ישנם גם צללים. נקווה שהעתיד לא יכזיב את מאמצי הקבוצה ורצונה הטוב.
|
|
|
|
