עם בואה של חברת הנוער החדשה
קליטת נוער הייתה עשויה להפוך אצלנו לעניין של שיגרה ,ואילו עלי להודות שאין הדבר כך: והתכונה לקראת קבלת נוער חדש היא גדולה תמיד. ומתבטאת בשאלות משאלות שונות על אודות הצעירים העתידים לבוא, ועל אודות צעדיהם הראשונים בחיי המשק. על פי רוב התעניינות זאת אינה מתבטאת רק בדיבור, כי אם גם בעזרה מעשית.
לא פעם השפעתם החינוכית של בעלי הענפים, שבמחציתם עובדים חברי הנוער הייתה גדולה ומכרעת.
והנה החברה החדשה –מספר 9-הגיעה אלינו.
חברה חברה וחידושה עמה. פעם המדובר היה בחברה הראשונה שבאה אלינו ממוסד, ופעם בחברה הראשונה מצפון אפריקה.
והנה החברים החדשים מוצאם מצפון אפריקה. והתחנכו במוסד וכל זאת הנה חידוש, כי על כן הם אמנם היו במוסד, אבל עבדו אצל המתיישבים וממילא מעורים בחיי החקלאות. עלי לציין שהכרתי את אחד הנערים לפני בואם ליבנה בהזדמנות של שני ביקורים חטופים והתרשמתי עמוק מהאווירה הידידותית השוררת בין המחנכים, העובדים והמתיישבים לבין החניכים וזה מעיד על עבודה מסורה ופורייה של שנים. עבודה שנתנה את אותותיה במסיבת הסיום, עשירת החומר ובתערוכה היפה. בדברי הברכה שהושמעו שם צוינה במיוחד
ההתקדמות הגדולה של החברה במשך שלוש שנות קיומה.
הנני תקווה שבעזרת חברות הנוער וחברת הילדים הוותיקות הסתגלותם תהיה מהירה מאוד וששהותם ביבנה תביא את הכשרתם להשלמה הטובה ביותר ויהפכו לחיל מילואים לשורותינו, לתורה ולעבודה.
קלרה לוי 21/1/1955 כ"ז טבת תשט"ו
|
|
|
|
