ביישובי העולים
יישובי עולים ....הרבה אתה שומע עליהם ומעט אתה יודע. עד---- עד שאתה נמצא בתוך ישוב כזה. אני מתכוון בתוכו. ממש. בבית הספר בעל השמשות השבורות ושרידי הספרים והסיסמה הקרועה "ושמחת בחגיך" .;בצרכנייה המלאה נשים צורחות וילדים בוכים; במרפאה שלפניה תור ארוך של נשים הנראות זקנות עם ילדים קטנים, מלוכלכים, מלאי פצעים. כשאתה רואה את כל אלה--- אתה מתחיל לדעת. מתחיל להבין, שעד שהיישוב הזה יתחיל להדמות גם במעט ליישוב וותיק דרושים שני דברים: זמן ועבודה. וככל שתושקע יותר עבודה יפחת הזמן הדרוש.
בכל ישוב וישוב ישנם "מטפלים" רבים. משרדי החינוך, הסעד, הביטחון, הבריאות--- כל אלה שולחים את נציגיהם לישוב-עולים. החובש, מפקד האזור, המורים והגננות, האחות של טיפת חלב ולרוב גם מנהל הצרכנייה----
כולם אנשי חוץ הם. לכאורה אנשים אלה , אנשי הישוב הוותיק מסוגלים להשפיע על הישוב השפעה רבה, אך למעשה השפעתם אינה ניכרת כמעט. ומדוע? מפני שהם משתדלים לא להתערב בחיי התושבים כלל. רובם נוסע יום-יום "הביתה" -לסעד, לבאר-שבע. רק מעטים יושבים קבע במקום עבודתם, והם מסגרים בתוך עצמם; נוצרת קבוצה של "איטלגנציה" שאין לה כמעט מגע עם אנשי המושב.
פעולה חברתית אינה קיימת ברוב הישובים שלנו. המורים נוסעים. מדריך איננו קיים. הילדים, אם אינם עובדים, משחקים על יד הרפת המרכזית של הכפר ומרביצים קצת זה לזה. בזה מסתיים חינוכם החברתי. מידי פעם בפעם מתכננת המועצה האזורית פעולה רבת היקף , מתחילים בטררם גדול, והפעולה מתנדפת באוויר. פותחים מועדון לנוער ולפתע המדריך מפסיק לבוא. רושמים אנשים ללמוד עברית, ומתברר שאין תקציב, או שאין די אנשים. מורים מנסים לעבוד עם הילדים אחר הצהריים, אחרי שבע פעולות נגמר העניין במכות והמורה מתייאש. בסיכום: קשה יהיה למצוא מקום שבו התנהלה פעולה חברתית מתוכננת ורחבה במשך שנה ויותר.
כנראה שהדרך היחידה להצלחה היא הקמת צוותים שיגורו במקום.
אנו בסמינר דנים כעת בהצעה ל"אמץ" מספר ישובים ...אך הנדרש הוא פעולה סדירה למשך שנים, אך ישנם ישובים הנמצאים במרחק חצי שעה נסיעה בלבד מקבוצת יבנה, אפשר להגיע אליהם אפילו באופניים או בטרקטור והם משוועים למדריכים. האם אין כאן תפקיד לחברת הנוער, ואפילו....לגרעין עציון?
אברהם שטהל 26/10/1954 כ"ט בתשרי תשט"ו נספח: במשך 3 שנים בשנים 1955-1958-גרו הוא ואשתו-משפחתו בישובים "לוזית" ו"נס-הרים "שבחבל "לכיש " שהיו אז ישובים חדשים שהוקמו על ידי עולים מצפון אפריקה ומכורדיסטן.
|
