חנוכת בית הכנסת תשט"ו ערב ר"ה .לרגע זה ציפינו שנים וחודשים והמתיחות הלכה וגברה בימים האחרונים. נמלא הבית. תפילת מנחה נחטפה, והנה דוב רפל עלה אל ארון הקודש. כל המבטים צמודים אל פיו. הוא מברך ברכת "שהחיינו", רק לעתים מזומנות ישנה הרגשה עמוקה וכנה כאמירת ברכה זאת. ישוב צעיר זה, אך לפני-13 שנים תקע את אוהלו בשממה והקים תוך שנים מעטות את "מקדש המעט". בשפע של רעיונות נעלים זיכה אותנו דוב בערב זה. הוא היה ראוי לקהל שומעיו ואנו היינו ראויים לו. הס הושלך. אף הילדים הרגישו במעמד החגיגי ולא פצו פה על אף תנאי הישיבה הבלתי נוחים. וכאשר ירד דוב ועלה אשר גור אריה , נשלח ע"י הציבור לשטוח את תפילתנו, כאילו התפרקנו מעול כבד, חיפשנו ומצאנו פורקן בתפילת ערבית נהדרת זו. זאת הייתה חנוכת בית הכנסת ביבנה תשט"ו. אשרינו שזכינו למעמד זה. זיכרונו לא יסור מנגד עינינו. יהי רצון שנזכה להתפלל בבית הזה אנו ובנינו ובני בנינו לדור ודור ושיתקבל ברחמים וברצון סדר תפילתנו.
מיכאל פרלמן ער"ה תשט"ו 27/9/1954
|
|
|