הכשרה מחזור ט'
"שוב עבר מחזור הכשרה. כעת חוזרת ונשאלת השאלה" מה קיבלנו מן השנה הזאת?"
ראשית כל, חלה אצל רובינו התבגרות ניכרת. בילינו זו הפעם הראשונה תקופה ארוכה מחוץ לבית הורינו. כתוצאה שראינו חברה אחרת, מנהגים ודרכי חשיבה אחרים, התחלנו להרהר אחרי כל מה שנהוג אצלנו ולשאול את עצמנו, למה אנחנו עושים ככה ולא אחרת והאם נכון הוא לנהוג ככה ולא אחרת . נאלצנו להסתגל לתנאי חיים חדשים, לנתח ולפתור בעיות בעצמנו. הצטרכנו לתכנן מסיבות ונסיעות, להחליט מה לעשות עם הזמן הפנוי שלנו, לתכנן מסיבות ונסיעות.
אך כל זה היה נכון גם לגבי שנת לימודים באירופה, או שנת הכשרה בצפון אמריקה. מה המיוחד בשנת הכשרה דווקא בארץ, ודווקא, ודווקא בקיבוץ?
לפני שנה זאת שמענו הרבה על "ארץ הקודש" הרגשנו אליה אהדה מסוימת. משך השנה אהדה זו הפכה לאהבה ממש.
מה שהיה לפני כן תמונה מעורפלת ורומנטית הפך להיות מוחשי יותר.
היכרנו תוך ניסיון אישי את הצדדים החיוביים וגם את השליליים של הארץ, וכך נוצרה האמונה שמקומנו כאן בארץ הזאת.
במשך השנה היכרנו לא רק את הארץ, אלא גם את העדות השונות הגרות בתוכה. באנו במגע עם יוצאי תימן, מרוקו, צרפת ודרום אמריקה.
עכשיו כשמזכירים את המילים "קיבוץ גלויות" עוברים לנגד עינינו טיפוסים שהכרנו, בתי כנסת שביקרנו בהם. עכשיו המושג "יהודי" כולל לא רק יהודי אמריקאי, אלא גם את היהודי שצבע עורו חום ושכל הופעתו שונה משלנו.
בקיבוץ למדנו, בייחוד בתקופה האחרונה, כשעבדנו יום עבודה שלם, להעריך עבודת כפיים ושיתוף פעולה. נכנסנו למסלול החיים פה והרגשנו את עצמנו בבית. התקשרנו אל המקום ואל אורח חייו המיוחד.
לסיכום: שנה זאת הייתה חוויה חד פעמית. עבדנו, למדנו, טיילנו, נהנינו.
עלינו להודות למדריכים, למשפחות, לחברים, ולכל אלו שטיפלו בנו במשך השנה. בחזרנו לחו"ל נשתדל להעביר לחניכינו את החוויות שלנו ולהשפיע עליהם.
להתראות
חברי מחזור ט' י"ז בתמוז 5/7/1966
|
|
|
|
