השלב הראשון של ההכשרה
כשהגענו ליבנה כולנו עברנו משבר מסוים. הצטרכנו להתרגל לתלבושת אחרת, מאכלים חדשים ועוד שינויים בשטחים שונים. גם המעבר מחיים עירוניים לחיים כפריים היה קשה, ויתר על כן לחיי קיבוץ. הדיור שלנו ב"מחנה נחל", עם השירותים מחוץ לחדרים גרם לבעיה נוספת, אפילו אם זה נראה כפרט לא חשוב. הדבר הכי קשה היה ניתוק מחיי המשפחה. הרי לרובנו זאת הייתה הפעם הראשונה שעזבנו את בתינו לזמן ממושך, והרגשנו חלל ריק במקום שתפסה מקודם המשפחה. ה"משפחות "שלנו ביבנה עזרו לנו לא מעט להתגבר על הבעיה הזאת. הם עזרו לנו "להרגיש את עצמנו בבית" ביבנה. הם שיתפו אותנו בעניינים מיוחדים של משפחה. למשל שמחת בר מצווה או יום הולדת. הדברים האלה הקטנים עזרו לגרש את הזרות.
בשטח העבודה הדבר הבולט ביותר הוא המגע עם החברים. מהם קיבלנו את הידיעות על הצד הארגוני של הקבוצה והערכים החברתיים שלה.
אצלנו (זאת אומרת בארה"ב) מעריכים את האדם לפי מקצועו. בעבודתנו במשק נפגשנו בשיטה חברתית שמעריכה את האדם לפי התמסרותו לעבודתו ואין זה משנה מהי העבודה.
הבנים נכנסו לעבודות שהיו לגמרי חדשות להם. הרוב עבדו בפעם הראשונה בעבודה גופנית ויצרנית. אבל הבנות לא הרגישו "חידוש "בעבודתן. הרי שטיפת כלים ביבנה לא שונה משטיפת כלים בכל מקום אחר. ההבדל היה בהרגל לשעות מסוימות לעבודה והרגשת החובה. בעצם אלו דברים שחלו על כולנו.
בתחום הלימודים היו שני נתונים מכריעים. למדנו במסגרת לגמרי חופשית. כלומר: בלי שום מתח וציונים שתמיד גורעים מלימוד" לשמו" , שנית: לא היינו נאלצים להספיק חומר מסוים ולכן יכולנו להעמיק יותר.
היו כמה בעיות חמורות בתוכנית הלימודים. ראשית, היה קשה לנו להתרגל ללמוד אחר הצהרים אחרי ארבע שעות של עבודה. אף פעם בחיינו לא חלקנו את זמננו בין עבודה ללימודים. אבל לרוב היינו בדעה שאם כבר לומדים, רוצים ללמוד טוב. וכאן היה עוד קושי: לא הייתה רמה אחידה בכיתות. אחדים ידעו הרבה יותר טוב עברית מהאחרים, היו הבדלים עצומים בחינוך היסודי ובכושר הריכוז שלנו. הרי יש הרכב של עשרים וארבעה חברים מעשר ערים שונות!
החידושים בדרכי הלימוד בלטו ביותר בהיסטוריה ובתורה. בהיסטוריה למדנו להעריך את הסיפורים שהכרנו מאז היינו ילדים בגן-כמקורות להיסטוריה. זה שהשתמשנו במקורות היה חדש כי בדרך כלל בארה"ב לומדים בתיכון אך ורק מטקסט אחד. למדנו להכריע בעצמנו בין חשיבות היסטורית של מקורות מסורתיים (גמרא ומדרש) ואלו מתקופת ההשכלה.
בתורה הדגשנו את המקרא עצמו---כלומר, חשיבות המילים עצמן וסמיכות הפרשיות. השתמשנו בספרים שכמעט לא היכרנו: הקונקורדנציה ומפרשים מודרניים ומדעיים. למדנו איך ללמוד לבד, ובזה הישגנו את מטרתנו.
בריינה הכשרה ט'
ט"ו בשבט תשכ"ו
|
