קול השבוע ג' כסלו תשס"ז
מצאנו מים! מצאנו מים!
מפי מיכה בית-אריה ביקשנו לשמוע כמה זיכרונות סביב בארותיה של יבנה, שהעסיקו אותנו בשנים עברו הרבה יותר מבימינו שלנו.
מספר מיכה:
אותי העבירו מרודגס ליבנה בשנת תש"ב (1942). הייתי כבר בן 6, לקראת הכניסה לכיתה א'. באותם ימים היתה ביבנה רק באר מים אחת, היא באר א'. קשה למצוא אותה היום, כי ממש מסביב לה נבנתה המדגריה, שלב אחר שלב, כשהבאר במרכז.
אני זוכר שאת המנוע של הבאר הפעילו לא באופן עצמאי, אלא בעזרת טרקטור גדול שעמד לידה וממנו הוציאו חגורה עבה וחזקה שהיתה מחוברת בצידה השני למנוע של הבאר. כאשר הניעו את הטרקטור החגורה הסתובבה והניעה את הבאר. המים שעלו מן הבאר, באר א', נדחפו כלפי מעלה והגיעו למיכל ענק שעמד לא הרחק מהמקום שבו ניצב היום מגדל המים שלנו, ריק ומיותם.
אני זוכר שאז החלו בחפירה וביציקה של יסודותיו של המגדל. עם הרחבת הגידולים והשטחים היה מחסור במים והחלו בקדיחתה של באר ב', בכניסה לקיבוץ בפתח משק הילדים הנוכחי.
היה זה בימים שלפני מלחמת השחרור, שנת תש"ו (1946) ואותנו, הילדים הקטנים, לקחו מפעם לפעם לראות את מלאכת הקידוח מקרוב. לא אשכח את התמונות שנחרטו בזיכרוני: שני בריונים בגוף שזוף, חשוף ושרירי אוחזים את ידיות מקדח הענק ומסתובבים סביבו תוך כדי קידוח.
אחת לכמה דקות היו מעלים את המקדח ובדפיקות פטיש ענק היו מפילים ממנו את האדמה והחול שהצטברו. כך היו חודרים לאט לאט פנימה, בכל פעם שנתקלו בשכבת סלע, היו מחליפים את המקדח ובעזרת המנוף הגדול היו דופקים וחובטים בסלע עד שהצליחו לחדור ולהמשיך הלאה.
כשהגיעו סוף סוף למים והם פרצו החוצה, היתה שמחה רבה בכל הקיבוץ. חזרה ונשמעה הקריאה: "מצאנו מים! מצאנו מים!".
רמי ע.
|
|
|
|
