דברי מנחם בר דרומא
לא להחריש את אוזניכם התכוונו על ידי הטרטור של הטרקטורים וכליהם ואין זאת גם הפגנת כח ועוצמה בציודנו הרב, אלא נסיון צנוע לקשור את ציבור החברים שרוב רובו אינו יודע אותה אל עבודתנו.
רוב החברים לא הספיקו לעקוב אחרי ההתפתחות וההתרחבות של הענף.
שנים רבות התקשינו בביצוע העבודות השונות, עבדנו בתנאים קשים מאוד, והנה השנה התמלאו רוב דרישותינו והשגנו את המכונות והכלים הדרושים, המאפשרים לנו עבודה מסודרת.
מצוידים כהלכה אין אנחנו חרדים יותר בבוא עונות העבודה השונות, ולכן מצאנו לנכון לא לפסוח על מאורע זה והננו מקדישים תהלוכה זו גם להישג זה.
אנחנו מעבירים כאן את המכונות למיניהם בהתאם לתהליכי העבודה.
אנחנו נעבור דרך כל עונות השנה וכידוע כל עונה ועבודתה ---כל עבודה ומכונותיה. טרם הספקנו להוביל הביתה את יבולי השדה הנקצרים והנאספים ועדיין רחוקה המחשבה מחורף, גשם ובוץ וכבר יוצאים הטרקטורים הגדולים על מחרשותיהם השונות ופולחות את האדמה.
הכרבים והשלפים נהפכים והנוף משתנה. השדות לובשים גוון אחר. האדמה מבריקה בצבעה הטבעי, אך לא פחות חגיגית בעיני הפלח מן הירוק והצהוב אשר קדמו לו.
ראשית כל חוכמת העבודה בענפי השדה היא החרישה וההכנה של השדות. הזמן דוחק תמיד , השמש הקיצית הלוהטת מיבשת את הקרקע ואין להשהות את החרישה, וגם כאן כל המקדים שכרו איתו.
אך גמרנו את החרישה והאדמה ספגה את מלוא החום הקיצי. קרני השמש חדרו לתוך תוכה של הקרקע. הימים הולכים וקצרים והנה הסתיו הגיע. תכנית הזריעה מוכנה לפנינו, עוד מעט ונטמין את הזרעים לתוך הקרקע. אולם אין אפשרות להכניס את הזרעים הקטנים והעדינים בין הרגבים הגדולים. קודם כל יש להכין מצע טוב ותחוח לזריעה, יוצאים הדיסקוסים השונים וומפוררים מקטינים ומישרים את פני האדמה.
אך לא די בזה. ממה ייזון הצמח? מאין ישאב את כוחו? אדמתנו דלה וענייה בחומרים על ידי הניצול המופרז בידי בעליה הקודמים, הערבים. לכן נקשור מיד את מפזרת הזבל הכימי לדיסקוס ובפעולה אחת אנו מדסקסים ומפזרים את הזבל ומצניעים אותו אל תוך הקרקע.
חג הקציר ידיעות יבנה 21/6/50 |
