21/09/12
נערך ע"י רמי עפרוני לפרויקט שילוט אתרים קבוצת יבנה
(לאור הערות אבי ועפרה)
ישיבת "כרם ביבנה"אֵם ישיבות ההסדר
בשנת תרע"ג (1913), הציע רבה של העיר יפו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לרכוש את אדמות יבנה ההיסטורית, ולהקים עליהן "מושבה חקלאית" ולידה ישיבה וכך לחדש את המרכז הרוחני של "יבנה וחכמיה".
ביוזמתם של הרב מאיר ברלין (בר-אילן), נשיא תנועת "המזרחי", ומנחם אוסישקין ראש הקק"ל, נרכשו ונגאלו אדמות יבנה בשנת ת"ש (1940).
בשנת תש"א (1940), עלו על הקרקע חלוצי רודגס והקימו את קבוצת יבנה. בצידה נורתה אבן פינה ל"סמינר גבעת וושינגטון". בראשית שנת תש"ז (1946) החלו בהקמת המבנה המרכזי של הישיבה, לפי תוכניתו של האדריכל מאיר בן אורי.
עם פרוץ קרבות מלחמת הקוממיות בתש"ח (1948), התמקמה במבנה מפקדת פיקוד הדרום של צה"ל בפיקודו של יגאל אלון.
עם שוך הקרבות שימש המבנה כמחסן תוצרת חקלאית של הקיבוץ ומגורים לקבוצות זמניות, כמו בוגרי מקווה ישראל שנשלחו לעזור לקיבוץ, גרעין ההקמה של המושב "ניר וגל" (ניר גלים), הגרעין הקיבוצי שהוכשר להקמת קיבוץ שלוחות ואחרים.
בשנת תשי"ג (1953) עבר ה"סמינר התורני של הקיבוץ הדתי" מישיבת כפר הרא"ה לכרם ביבנה.
בר"ח מרחשוון תשי"ד (1953) נפתחה כאן הישיבה הגבוהה הציונית הראשונה. הרב חיים יעקב גולדוויכט התמנה לראש הישיבה והתגורר עם משפחתו בקיבוץ עד שהוקם ביתו.
בשנת תשי"ח (1958) יזמו תלמידים חברי גרעין "אמונים" של בני עקיבא, הקמת תכנית שתאפשר שרות צבאי בנח"ל בשילוב עם לימוד בישיבה. חרף התנגדותם של רבנים וראשי ישיבות אושר המסלול על-ידי צה"ל וכך הפכה ישיבת כרם ביבנה ל"אֵם ישיבות ההסדר".
|
