אף
על פי שהלכות שבת הן גוף ההלכות הגדול ביותר ב"שולחן הערוך", לא הקיפו
חכמינו, הראשונים והאחורנים, את כל
אפשרויות המעשה, והרבה תחומי פעולה נשארו מחוץ לאיסור והיתר. החיים החדשים של
הקיבוץ עשירים במעשים שלא נכרו בהלכה וגם קשה לגזור אותם באחת ההלכות הקיימות.
ואוסיף שלא ההכרעה ההלכית עיקר, אלא המחשבה הבאה להפוך את החיים למסכת שלמה, שכל
חלקיה תואמים זה את זה. אביא לדוגמה שאלות אחדות שהתעוררו לאחרונה ותופעות אחדות
המצויות אצלנו זה שנים:
א. הנוהג לעשות "תורנות שלמה" בשבתות
ולצבור ימי חופש אחדים לימות החול.
ב. האזנה באוזניות לרדיו בשבת, וכדומה.
ג. משחקי ספורט של הילדים ושל הנוער.
ד. קריאת העיתונים בשבת.
ה. מיעוט השתתפות בשעורים ושאר פעולות תורניות.
הסדר
שבו נרשמו העניינים הוא מן החמור אל הקל. מזה שאיסורו ודאי יותר, עד זה שאיסורו
מפוקפק, או שאין בכלל מקום לאיסור. לא קשה להגיע להכרעה הלכית בנוגע לצבירת ימי
חופש על ידי עבודה בשבת. יש גם יסוד, אם כי לא ברור לגמרי, לאסור האזנה לרדיו
ומשחקי כדור של ילדים גדולים הנעשים בשבת. ואם כי יש יסוד הלכתי לאסור קריאת
עיתונים בשבת, חושבני שרק מעטים ירא באיסור הזה טעם עיקרי. ובוודאי אין יסוד לחייב
אנשים להשתתף בשיעורי תורה.
בכל זאת
נדמה לי שמנקודת ראות עקרונית אין הבדל של ממש בין חמשת הענינים שהזכרתי. ההתנהגות
בכולם נובעת מתוך תפיסה של מקומה של השבת בחיינו. השבת היהודית התפתחה מתוך הנחה
הנראית לכאורה כמטפיזית והיא בכל זאת עיצבה את אורח חיינו. ששת ימי המעשה המבטאים
את ריתוקו של האדם לחיי העולם הזה לא באו אלא כדי לאפשר לאדם את קיומו החומרי.
וקיום חומרי זה לא בא אלא כדי לאפשר לאדם להתכונן לחיי העולם הבא.
העולם
הזה הוא מכל הבחינות אמצעי ושלב של הכנה, חסר ערך עצמי, מוצדק במידה והוא מכין
לקראת המטרה שהיא העולם הבא, עולם שאין בו שעבוד מלכויות, וממילא אין בו דאגות
פרנסה. עולם זה הוא המטרה והשבת היא בבואת אותו העולם, השתקפותו במציאות של העולם
הזה, הפסקה ברצף של העולם הזה ופתיחת חלון אל העתיד המקווה. המרת השבת ביום חול,
הלהיטות אחרי מאורעות וחדשות שבעולם הזה ביום השבת, אם זה מתוך העיתונים ואם זה
מתוך הרדיו, פניית עורף לדברים המחיים את הנפש מתוך להיטות אחרי תענוגות הגוף, [כולם
הורסים במידה שווה את הקונספציה של השבת, כפי שצויינה לעיל. איני יודע אם מצד
ההלכה יש הבדל רב או מעט במידת האיסור וההיתר להאזנה לחדשות ברדיו בשבת, לבין
קריאת עיתונים.
מצד
התפיסה העקרונית של השבת אין הבדל בין השניים. יתכן שיש הבדל הלכי ניכר בין מי שיוצא
בשבת לשחק בכדורגל ובין מי שעושה את השבת ליום של אכילה ושתיה, שינה ובטלה. מנקודת
ראות עקרונית שציינתי, קשה לראות הבדל בין השניים.
דב
רפל
"ידיעות
יבנה" מיום י"ח בשבט תשי"ח (8.2.58), מדור "דעות"
