אלף-בית טקסטיל יבנאי 13/11/09
לכל ילד הייתה אפודה(פולובר)
כובע ברט חום חבשו ילדי יבנה בשבת ובאירועים.
גרביים, גופייה ותחתונים-שי לראש השנה לילדים.
דחליל. ליד כל בית ילדים לבוש מחלצות, וגם גינה קטנה הייתה.
המגפיים של משה אריה בבית האדום
הצילינדר שלראובן קרמר במחסן התלבושות.
וילונות הייתה תופרת חדווה שרייבר וגם מחלקת קרניזים ומחוכים.
"מכנסי זלמן" , מכנסי 3/4, מכנסי ברמודה.
חלוקים, כשנשות יבנה היו נוסעות להצגה ב"בית רחל " בגדרה או לקונצרט
ב"בית העם "ברחובות היו לובשות בגדי שבת ועליהם חלוק בית פשוט, כדי לא
להתלכלך מהנסיעה במשאית.
חולצה רוסית, רובשקה, גאוות כל גבר צעיר.
חולצה רקומה, כל אימא רקמה לביתה לכבוד בת המצווה. טרודה - עובדת המחסן הוותיקה ירמולקה אוטנטית בצבע שחור מבריק חבש לראשו החייט, אדון גנץ, אבא של
אלימלך אביטל.
כובעי טמבל שהחליפו את כובעי הברט .
כפכפים .אלה הם סנדלי העץ שהיו בשימוש במקלחת המשותפת, צד צפון
גברים, צד דרום נשים.
כובע גרב, הסמל המסחרי של הפלמ"ח .
לנה המחסלת, כך כינו אותה ליצני הדור את לנה נחליאל שהייתה מחסלת
פריטי לבוש כשהחליטה שהגיע זמנם להתחסל.
מחסן א' מחסן הבגדים המשותף. הבגדים לא היו מסומנים וכל חבר לקח לפי
צרכיו ורק ניסה להתאים לו את הגודל המתאים לו. בקיבוצי שמוץ קראו לו
הקומונה.
נעליים קצוצות, כשהנעליים הראשונות כבר לחצו על כפות רגלי הפעוט לקחו
אותן לסנדלריה ושם סרוליק או חנן, הסנדלרים, היו קוטמים את חוטם הנעל
וכך התאימו לרגל הקטנה לפחות לעוד כמה חודשים.
בשנות השישים היו הגברברים מתגנדרים בסוודר "כחול-לבן" מתוצרת מכונת
הסריגה של עדנה ריין.
סמרטוט ריצפה רקום כשטיח ליד המיטה.
עניבות לא היו עד שהגיעו בני עקיבא.
ערדליים, נעלי גומי שהיו נועלים על הנעליים ואלה שקעו ונשארו תקועות בבוץ, לא פעם.
פולובר ,סוודר קצוץ ונטול שרוולים(אפודה).
ציציות שהיו הולכים הילדים למאיר שילוח והוא היה קושר אותן כהלכה.
כובע הקסקט ,אותו הביאו ארצה החלוצים בעיקר ממזרח אירופה וגם לא.
"רכבת" בגרבי ניילון שהיו פעם מתקנים והיום....
רקמה, מה לא רקמו? כיפות, חולצות, מפות ועוד.
"שטאפדקה", שמיכת נוצות לחורף, או במילוי צמר גפן.
"שלייקס", כתפיות גומי לאחזקת המכנסיים במקומן,(חיים איזנר, שמואל
סלומון, אפרים גוטמן ועוד).
"תפירת בית" בראשי תיבות "ת.ב.". לכל חברה היה מגיע פעם בשנה תור
לתפירת שמלה עד שהגיע עידן תערוכות בתי האופנה ב"שני".
רמי עפרוני 13/11/09
|
