ותקח הצעיף ותתכס
כאשר שאלתי את חנה כהנא מתי היא התחילה לעסוק בנושא התפירה והטקסטיל היא ענתה נחרצות : מה השאלה מתי? זה היה לפני שמונים שנה. ואני בת 6 בלבד. אמי ז"ל לא הצטיינה בתחום זה ועל כן פעם בחודש היתה מופיעה בביתנו תופרת בית מקצועית והייתה תופרת לכל בני הבית.
אני הקטנטונת ישבתי לידה ושתיתי בצמא כל תנועה, כל חוט וכל מחט. בגיל צעיר מאוד כבר תפרתי לי בגדים לבובות והיה ברור וטבעי שזה יהיה מקצועי בעתיד. עוד באמסטרדם עברתי קורס תפירה וכשהגעתי לרודגס בשנת 1941 צרפו אותי לצוות התופרות במתפרת הקיבוץ. תפרתי בעיקר חולצות עבודה לחברים מבד ערבי, בד טבעי חזק. לבחורות תפרנו חלוקי עבודה בצבע כחול "אתא".
חצי שנה אחרי שהגעתי לרודגס החלה ההעברה ליבנה ואני הייתי בין הבחורות הראשונות שעברו, וזאת כדי להקים את מחסן הבגדים. הייתי המחסנאית והמשכנו לתפור בגדי עבודה מבדים שקנינו. לבחורות תפרנו חצאיות. אורך החצאית היה מקובל אז עד אמצע הברך ורק מאוחר יותר החלה האופנה של מיני, מידי ומקסי.
הצעירות נטו כמובן למיני, ואני לא כל כך נעניתי להן. אגב , שיא האופנה היה חצאית כחולה וחולצה לבנה. כעבור כמה שנים אופנת תנועת הנוער השתנתה ולבוש אלגנטי היתה חצאיות לבנות צחורות כשלג וחולצה בצבע כחול כהה.
מה לבחורים?מהר מאוד החלו להגיע החייטים לדורותיהם ונפתרה הבעיה.
חשוב לציין שאנחנו, החברות, לא הלכנו בחולצות ללא שרוולים למעט כמה בחורות פרובוקטיביות . אלה הלכו בחולצות ללא שרוולים...
עם כיסוי ראש. גם אופנת החולצה בחוץ הגיעה רק כעבור שנים. היה מקובל בין הבחורות והבחורים של אז ללכת עם חולצות בתוך המכנסיים.
בנושא כיסוי ראש אנחנו, החברות, ממוצא הולנדי, נהגנו לא ללכת בכיסוי ראש גם בתוך ביהכ"נ. האידיאולוגיה שלנו הייתה שגם אחרי שחנכו ביכ"נ גדול וחדש זה ביתנו הפרטי ונמשיך ללכת בגילוי ראש כרגיל, לא אהבנו לעשות הצגות. עלי אישית השפיעה אחת העציוניות שבכל זאת כשהולכים אחרי הדלקת נרות לביה"כ, מן הראוי לכסות את הראש במטפחת. בינתיים התפתחה תרבות הכובעים למיניהם.
על מה שהקפדנו באמת היה לא להכנס ולא ללכת בשבת במכנסיים. זאת אופנה שחדרה אלינו רק לפני כ-5 שנים, למרות שמנסים להסוות את המכנסיים נראה לא ראוי.
תור תפירה-היה לחברות פעם בשנה. רק לאחר השתלמויות נוספות התחלנו לתפור בגדי שבת. כשהיה לחץ ולא הספקנו התחילו לקנות שמלות מוכנות בחוץ.גם שמלות כלה תפרנו. בתחילה היו אלו שמלות קצרות ורק לפני כארבעים שנה התחילו עם שמלות כלה מקסי ארוכות. ענף זה היה באחריותה של לאה גרוס.
רמי עפרוני מראין את חנה כהנא
|
|
|
|
