מבט נוסף על בית סביון אימא שלנו נמצאת בבית סביון 9 שנים בקירוב. ההסתגלות לא הייתה קלה. המעבר מעצמאות מוחלטת לתלות מקסימאלית אינו פשוט, הוא מתבצע בהדרגה, והוא ייתכן רק בעזרת אנשי הצוות. הצוות המטפל והמסור דואג לכל מחסורי הדיירים, הצוות עובד קשה ומשקיע את כולו במסירות, מכל הלב, לטובת הדייר. הבניין נקי למופת, ונותן הרגשה טובה לכל הנכנס בפתח. ישנו מעקב רפואי צמוד וקבוע על מצבו של הדייר, ישנה תשומת לב לכל שינוי שמתרחש, והצוות הרפואי משתדל לתת את המענה הנכון לכל התפתחות. מעקב זה נותן ביטחון לחולה ולמשפחתו. ההשקעה העצומה והמסירות מורגשים בכל צעד וצעד, אם בארוחות, בצד התזונתי, שמים לב מה וכמה אכל הדייר, אם בשינה, אם בשעות פעילות המגוונות: שיעור, שעת סיפור, משחק ספורט ועוד... ובהזדמנות זו ברצוני לציין תופעה מיוחדת במינה, תפילת ליל שבת בבית סביון, התנדבותם של המתפללים המתמידים לבוא מידי שבוע בשבוע להתפלל עם דיירי בית סביון. תפילה יפה, שיעור מענין ומרומם. התייחסות לכל אירוע המתרחש באותו שבוע וקשור לאחד מדיירי הבית. בכל פעם אני נפעמת מתפילה זו. כל הכבוד! ייתן ה' לכם כוח להמשיך במפעל זה.
דורית אונא-יבניאלי 4/2/2011
|
|
|